אמת ליעקב/ברכות/ד/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמת ליעקב ברכות ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שם אמר ר' אלעזר בר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא וכו' כל המפרשים תמהו על מאמר זה שיהיה מזמור זה כח להבטיח להיות בן עולם הבא מחמת שהוא בא"ב ומחמת שנאמר בו פותח את ידיך עיין שם והנראה לפי עניות דעתי דהנה במזמור זה אין בו שום בקשת צרכיו רק שבחי הבורא יתברך ואמר פותח את ידיך לומר שעם גודל רוממותו משגיח בשפלי שפלים עד שמשביע לכל חי ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כנים לגודל טובו וכמאמר ר' שמעון בן אלעזר סוף קידושין ראית מימך חיה שיש לה אומנות והן מתפרנסין שלא בצער ומה אלו שלא נבראו אלא לשמשני כך ואני שנבראתי לשמש את קוני וכו' ואילו לא הורענו מעשנו וקפחנו פרנסתנו לא היינו צריכין לתפלה לבקשת צרכינו כי הוא טוב ומטיב לפרנס אפילו בעלי חיים השפליים רק מפני שהרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי צריכין אנו לתפלה למחול חטאינו ולזה נתקן לומר תהלה לדוד קודם תפלת שמונה עשרה לעורר לבבנו שהקדוש ברוך הוא ברחמיו עם לגודל רוממותו משגיח אף על השפליים שבבעלי חיים ואנחנו הצריכין תפלה למלאות חסרונינו על כרחך מחמת הרעת מעשים הן ועיקר התפלה הוא רק על כפרת החטאים וממילא יתמלא החסרון וגם מה שאנו מבקשין צרכינו אין העיקר מחמת שרצונינו שנהיה תמיד בשמחה ובטוב לבב כי לפעמים היסורין הן יותר טובים כמאמרם ז"ל ג' מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן על ידי יסורין רק עיקר בקשת צרכינו הוא רק מחמת שהיסורין לפעמים מעבירין על דעת קונם לכך מבקשין על צרכינו ובכדי שיהיה לבנו פנוי מטרדת הזמן שלא יבטל אותנו ע"י טרדת הזמן מעבודת השם יתברך ומתורתו ולזה אמרו [תענית דף ב'] איזהו עבודה שבלב זו תפלה דלכאורה קשה הא תפלה הוא בפה. ולהנ"ל אתי שפיר דהיה קשה להו למה נקרא תפלה עבודה הלא אין זה עבודה רק בקשת צרכיו וכי אם אחד יבקש צרכיו מהמלך נאמר עליו שהוא עובד עבודת המלך אמנם להנזכר לעיל אתי שפיר כיון שאין בקשתו בשביל טובתו כלל רק למען יוכל לעבוד עבודת המלך בלב שלם וזהו תלוי רק במחשבת הלב לכך נקרא תפלה עבודה שבלב והנה מה שנסדר שבחי הבורא בתהלה לדוד בא"ב להורות שאין למלל ולספר כל שבחיו של הבורא יתברך אך אם כל הימים דיו וכולי וידוע שאי אפשר לדבר שום דיבור בלתי מהכ"ב אותיות ולכך נסדר באלפא ביתא לומר שאף אם נשבח השם יתברך בכל השבחים שאפשר לשבח ועל כרחך הם תחת הכ"ב אותיות שבחו חי ימלל ומכל, מקום, משגיח אף על השפלים שבשפליים ואם אנכי מחוסר מהדברים הנצרכים לעבודת השם יתברך על כרחך הרעותי את מעשי ויתפלל על הוראת המעשים ואחר כוונת הלב הן הן הדברים כי אם יאמר בכוונה תהלה לדוד קודם התפלה בכוונה זו בוודאי יפול עליו היראה וההכנעה וישוב בלב שלם וכל בקשותיו על צרכיו לא יהיה רק על כוונה הנ"ל למען יהיה יכול לעבוד הבורא ואז יהיה מובטח שהוא בן עולם הבא:

שם מפני מה לא נאמר נון באשרי מפני שיש בו מפלתן של שונאי ישראל וכו' והוא תמוה דמה נשתנה מזמור זה מכל המזמורים שנאמרו באלפא ביתא שנאמר בהם נו"ן ונראה דהנה חמש גאולות יש לישראל ד' גאולות מד' מלכיות וממלחמות גוג ומגוג קודם ביאת משיח וכנגדן אמר דוד חמשה ספרים בתהלים וכל ספר מתחיל בגלות ומסיים בגאולה הספר הראשון מתחיל בלמה רגשו גוים ומסוים ותציבני לפניך לעולם הב' מתחיל היתה לי דמעתי לחם וגו' ומסיים יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו וספר שלישי מתחיל מאמר אסף כמעט נטיו רגלי ומסיים אדני נשבעת לדוד באמונתך. וספר הרביעי מתחיל מאמר משה כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו ומסיים וקבצנו מן הגוים וספר החמישי הוא נגד מלחמות גוג ומגוג ומסיים בתהלה לדוד על הגאולה השלימה ולוה אמר בכל המזמור לעולם ועד שלא יהיה אחריו שום קילקול וגם אמר יודוך ד' כל מעשיך כי אז נאמר ואשפוך רוחי על כל בשר אמן ב"ב וכיון שנאמר על גאולה העתידה שלא יהא נפילה אחריה לכך לא נאמר נו"ן לרמז שלא יהיה אחר גאולה זו שום תפלה הנאמר בנו"ן

שם במערבא מתני לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל וכו'. לכאורה קשה דאם כן מאי קאמר מקודם לזה הנה אנכי נושא אליכם קינה והנה רש"י פירש נתן לנו רשות לדרוש בפסוק אף בפירוש אחר ממה שדרשו חז"ל מקרא כפטיש יפוצץ סלע עיין שם ולזה נראה לי לפרש הכתוב שהוא על דרך שאמר [ירמיה ג] כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והכוונה הוא דהנה במדרש חזית אמרו משל למטרוניא שבשעת אירוסין כתב לה מתנה מועטת ובשעת נשואין מתנות מרובות כן הישראל בשעת נתינת התורה לא היה רק בבחינת ארוסה כדכתיב [הושע א] וארשתיך לי לעולם והגאולה העתידה יהיה הנשואין כדכתיב [ישעיה] הנה בועליך עושיך ד' עד כאן המדרש בשינוי לשון קצת ולכך נקראין הישראל עכשיו בתולת ישראל שהן עדיין בבחינת אירוסין שלא נבעלה מה שאין כן בגאולה העתידה דכתיב כי בועליך עושיך ד' שאז תקרא בעולה כמאמר המדרש שאז תהיה בבחינת נישואין בבעלה שיתייחד החלק בכל וכן כתוב [בישעיה סב] ולך יקרא בעולה וארצך תבעל וארצך היינו כנסת ישראל כי הכנסת ישראל נקראו ארץ כדכתיב ואתם תהיו לי ארץ חפץ [מלאכי ג] ואמר [ישעיה שם] לך יקרא חפצי בה והיינו גם כן פירוש הפסוק דלמעלה וארצך היינו כנסת ישראל והרי מוכח מדבריו שבעת הגאולה שיקיים ובעלתי כתיב ולקחתי אחד מעיר וכו' וכן הוא גם כן מאמר עמוס הנביא ונשא אליכם קינה וגומר נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל כלומר בעת הנפילה שיהיה סמוך להגאולה למען אשר לא יקום עליו עוד שם בתולת ישראל רק להיות נקראת בשם בעולה כדכתיב ולארצך יקרא בעולה ולא תוסיף עוד לקום בשם בתולת ישראל אז תהיה הנפילה גדולה עד שהעיר היוצאת אלף תשאר מאה והיוצאת מאה תשאר עשרה והשאר או ישתמדו או יכלו ואתי שפיר מה שאמר מקודם לשון קינה ומסיים כי בה אמר ד' דרשוני וחיו כי לא יכלו רק רשעים ולא הצדיקים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף