מראי מקומות/סנהדרין/ג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:41, 11 בנובמבר 2025 מאת ארז מרצבך (שיחה | תרומות) (העברתי מדף הבבלי, תשו"ח למי שכתב שם)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס
חשק שלמה
אילת השחר

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות סנהדרין ג א

ומה טעם אמרו כו' כדי שלא תנעול דלת בפני לווין. הקצות החושן (סימן א סק"ג) העיר שכאן נקטה הגמרא בטעם הדבר שהפקיעו מומחין משום נעילת דלת, ואילו בבבא קמא (פד:) ובגיטין (פח:) נקטה הגמרא הטעם דשליחותייהו קעבדינן. ויישב על פי המבואר בראשונים (רא"ש, ר"ן ורמב"ן. ועי"ש שכ"כ המהרש"א בדעת התוס' אך הקצוה"ח דחה דבריו) שבזמן המשנה שהיו סמוכים בארץ ישראל היו הגזלנים חוששים שמא יתבעם לדין בארץ ישראל, ולכן לא בטלו דין מומחין אלא בהודאות והלוואות משום נעילת דלת, ובהכי איירינן במתניתין, מה שאין בזמן התלמוד שבטלה הסמיכה הוצרכו לבטל דין מומחין בכל דבר שכיח ושיש בו חסרון כיס כדי לנעול דלת בפני הגזלנין ונתנו טעם לדבר דשליחותייהו עבדינן, ובזה איריינן בבבא קמא ובגיטין.

רב אחא בריה דרב איקא אמר מדאורייתא חד נמי כשר כו'. להלכה פסק הרמב"ם (פ"ב מסנהדרין ה"י) כדעת רב אחא, ועי' ש"ך (חו"מ סימן ג סק"א) מה שהקשה על דבריו, ועי' קצות החושן (שם) מה שיישב. ובדעת השו"ע (שם ס"א) נחלקו הש"ך (שם סק"א) והסמ"ע (שם) אם פסק כרב אחא או כרבא.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף