מראי מקומות/אסתר/ו
|
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
פסוקים א-ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש להעיר כמה הערות על הפסוקים: א' מהו לשון וימצא כתוב [ועי' רש"י]. ב' לא נעשה עמו דבר הול"ל לא נעשה לו, שהרי שאלם 'מה נעשה יקר וגדולה למרדכי' ולא 'עם מרדכי'.
וביאר בספר בית הלחמי (מגילת אסתר עמ' לג) שמדרכי המלוכה והממשלה שכשרוצים לרומם כבוד איש משרי הממשלה מזכירים על שמו כאילו עשה איזה דבר אף שלא הוא עשאו, ורצו לומר למלך שאף שאסתר אמרה כן למלך בשם מרדכי אך באמת היה זה איש אחר שאמר לה כן ורק שאמרה בשם מרדכי כדי לרומם שמו כנ"ל וכך נכתב בספר, וזהו שאמרו 'לא נעשה עמו דבר' היינו שכלל לא נעשה הדבר עמו אלא עם אחר ולכך לא עשו לו כלום. אך נעשה נס 'וימצא כתוב' אשר דיבר מרדכי אל המלך היינו שלא אסתר אמרה כן בשם מרדכי אלא הוא עצמו אמר כן למלך וא"כ ודאי שהוא עשה כן ולא רק תלו הדבר בשמו. עיי"ש שביאר לפ"ז מהו 'ספר הזכרונות דברי הימים', וע"ע אלשיך שביאר שספר הזכרונות הוא ספר המפתח לדברים המצויינים בארכיות בספר דברי הימים.
פסוק יג[עריכה | עריכת קוד מקור]
אם מזרע היהודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשון 'אם' צריך ביאור שמשמע כאילו ספק אם מזרע היהודים מרדכי, והלא עיקר שנאת המן למרדכי היתה על היותו יהודי, כי הגיד להם אשר הוא יהודי. ויובן הדבר ע"פ מה שאמרו רז"ל (מגילה טז.) שבשעת הגזירה לימד מרדכי את תלמידיו הלכות קמיצה, ובמדרש (אסת"ר פ"ח) איתא מה עשה מרדכי קיבץ את התינוקות וכו' ועוסקין בתורה. וזה אמרו לו חכמים, אם מזרע היהודים, אם כחו של מרדכי בא לו מזרע היהודים שלומד תורה עם תינוקות ישראל, אז בודיא לא תוכל לו, כי אין כח בעולם שיכול לצח כוחם של תשב"ר המצפצפים בבתי כנסיות ובתי מדרשות, ובזמן שהקול קול יעקב אין ידי עשו שולטות. (רבי מאיר שפירא מלובלין, חיזוק שנת העשור, שער א פ"א).