אבני נזר/אבן העזר/רעו
|
< הקודם · הבא > |
סימן רעו
א) (דף למד ע"א) בגמ' מאי טעמא דר' נחוניא בן הקנה אמר אביי כו' רבא אמר כו' מאי איכא בין רבא לאביי איכא בינייהו זר שאכל תרומה, ובתוד"ה זר (שם ע"ב] הקשו ממתני' האוכל תרומת חמץ כו' ותירצו כיון דהתשלומין הוא כפרה כו' והדר הקשו מהא דתנן כהנת שנתערב ולדה כו' ותירצו דהכפרה הוא מהפרשה ובהפרשה יוצא ידי כפרה, והנה קשה באמת על מתני' הנ"ל דלמה ישלם הא סגי בהפרשה:
ב) וי"ל דהנה בירושלמי פליגי אם הפרשה מקדשתו או הנתינה ופליגי נמי אם יוצא בהפרשה ואיננו מחוייב לתת לאחר, ובספק פטר חמור כ"ע מודים דמפריש והוא לעצמו והקשה הרי"ט אלגזי אמאי לעצמו הא כל כמה דלא מטי ליד כהן אינו יוצא מספק איסור דהנתינה מפקיע את האיסור ותירץ כיון דהנתינה הוא המצוה היכא דהתורה חייבו בנתינה והכא התורה פטרו מטעם ספק הלכך די בהפרשה עכת"ד, ולכאורה בוולד השפחה נמי י"ל כן, אך לא דמי להתם דהתם אפילו את"ל דעדיין לא נפקע שם איסור, מאי הוא, כיון דהפריש, אבל הכא יכול להיות שעדיין חייב לכהן כיון דבהפרשה בעלמא לא פטר אותו, וא"כ חזר הדין דהתורה חייבו ואמאי סגי בהפרשה, אולם הר"ן ז"ל במס' חולין מסיק דאע"ג דספיקא דאורייתא לחומרא בספק עשה לקולא דהתורה לא חייבו, וא"כ ה"נ גבי וולד נמי התורה לא חייבו לתת לכהן, אבל גבי זר שאכל תרומה חזר הדין דהנתינה הוא עיקר, וא"כ אינו יוצא בהפרשה ומחוייב לשלם לכהן מטעם כפרה ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |