אבני נזר/אבן העזר/שנא
< הקודם · הבא > |
סימן שנא
א) (שם ע"א) בתוד"ה ואם יש עליו עוררין, ועוד יש לדקדק מסוף גט פשוט כו' ולפענ"ד י"ל דטעמא דרב הונא משום דחושש שמא יבואו עידי קיום ויפסיד דשוב לא יוכל לטעון אשתבע לי, אבל השתא שטוען פרוע אף אם יבואו עידי קיום יוכל לטעון אשתבע לי עכ"פ, אבל בשכיב מרע שהודה דאם מקויים אינו יכול לטעון אשתבע לי, דלענין זה מהני הודאתו כמבואר שם בתוס' ורמב"ן, א"כ שפיר הי' יכול לטעון פרוע במיגו דמזוייף, ואם יבואו עידי קיום אף בטענת פרוע לא יוכל לטעון אשתבע לי כנ"ל ודו"ק:
ב) ונלפע"ד דהא דקי"ל דלא כרב הונא ומודה בשטר שכתבו צריך לקיימו משום דנאמן במיגו ולא אמרינן שאינו רוצה להפסיד שבועת אשתבע לי כנ"ל, לפמ"ש הנמק"י ( ) בטעמא דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי, דאי אמת הוה דפרוע הוה פטר נפשי' בקושטא עיי"ש, ובנ"ד אם נאמר דאינו נאמן פרוע במיגו דמזוייף ממילא אף אם יטעון מזוייף ויקיימוהו יוכל לטעון אשתבע לי ושוב יהי' לו מיגו והדר דינא ודו"ק:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |