לב חיים/ג/קמג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:17, 13 באוקטובר 2024 מאת נאשער (שיחה | תרומות) (לכבוד הרגל)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

לב חיים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png קמג

סימן קמג

נשאלתי בחזיון לילה במי שכתב שם ראובן וכינויו באתרוג שלו כדי שלא יתחלף ובא האתרוג ביום טוב ליד ראובן וראה כתוב שמו וכינוי על גבי האתרוג ולשאו"ל הגיע אם מותר ללוקחו ולברך עליו ביום ראשון עם הכתיבה האסור למחוק ואם מותר למוחקו על ידי גוי, ואם תמצי לומר דמותר אם המחיקה עושה רושם על גבי האתרוג מחמת דוחק הקולמוס באתרוג ונעשה חסר ונפסל ליום ראשון, יורינו המורה ושכרו מן השמים:

תשובה מחיים, עיין למרן באורח חיים סוף סימן תרנ"א וז"ל: לא יוסיף מין אחר על ד' מינין משום בל תוסיף. וכתב הרב באר היטב שם משם הרב שבות יעקב ח"ב סי' ק"ח הצובע את הלולב בצבע ירוק כדי שיהיה נראה לח אין בו משום בל תוסיף. ועיין להט"ז ולהרב מגן אברהם. ובנדון דנן הגם דנימא דמשום בל תוסיף ליכא מכל מקום איכא למיחש שמא על ידי הכתיבה עשה נקב באתרוג הקולמוס ועד שאתה שואלני על המחיקה על ידי גוי אני חושש על הכתיבה עצמה דעל ידי דחיקת הקולמוס אם לא נקב תחת כל האותיות אולי אפשר דבאחת מהנה ניקב ונפסל ליום ראשון משום דנעשה חסר וכל שכן על ידי המחיקה בקולמוס, אלא דזה תלוי בקולמוס דאם כתבו בקולמו עבה ביותר ובקולמוס של קנה לא דחק ידו כשבא לכתוב דאם דחק הרי הדחיקה נוקב האתרוג אך ליכא ברפיון ידים חששא אך בקולמוס דק וכל שכן בעט ברזל קרוב לודאי דניקב האתרוג תחת האותיות ונפסל ליום הראשון משום חסר אפילו אם לא דחק ידו בכתיבה:

פש גבן להבין אי איכא משום חציצה בדיו שהניח בשם ובכינוי או סם הסיקרא וכיוצא דהנה מרן ז"ל באורח חיים סימן תקפ"ו סי"ז פסק וז"ל המציירין בשופר צורות במיני צבעונין כדי לנאותו לא יפה הם עושים וכתב שם מור"ם ז"ל אבל מותר לחקוק בשופר עצמו צורות כדי לנאותו ע"כ. ונראה דטעמו של מרן דבמיני צבעונין לא יפה הם עושין הוי משום חציצה על היות מין בשאינו מינו דאיתא בזבחים דף י"ט ע"א הכניס ידו לתוך חיקו (הכהן בשעת עבודה) מהוא, גופו מי חייץ או לאו וסלקא בתיקו ומוה"ר הגדול ז"ל בספר שרשי הים ח"א דקכ"ט ע"א למה שפסק שם הרמב"ם אגד את הלולב עם ההדס והערבה וכו' והבדיל ביניהם בעלי הדס אינו חוצץ שמין במינו אינו חוצץ, הביא משם התוס' פרק לולב הגזול למ"ד מין במינו אינו חוצץ וכו' מידי דלאו אורחיה סברא הוא דחוצץ כדתנן בפ"ג דזבחים על גבי רגלי חבירו פסול עכ"ל. ועיין למוה"ר שם שהאריך בזה. נקוט מיהא דמידי דלאו אורחיה חוצץ משו"ה פסק מרן גבי שופר אם צייר את השופר במיני צבעונין לא יפה עושין מטעם חציצה דהוי מידי דלאו אורחיה. והכא בנדון הרב שבות יעקב שהביא הרב באר היטב כנזכר וגם בנדון שלנו הוי מידי דלאו אורחיה וחוצץ אלא דבנדון דנן כיון שלא כתב בכל האתרוג כי אם במקצתו ונשאר מקום חלק לאוחזו בידו ממקום החלק שפיר דמי. ועיין להרב פנים מאירות ז"ל ח"א ולהרב יד אהרן ז"ל חלק אורח חיים ולהרב דרכי משה ז"ל בסי' קפ"ט אות י"ד ועיין מ"ש הרב זכור לאברהם ח"ב בחלק אבן העזר דער"ב:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף