גליוני הש"ס/בבא מציעא/קיג/ב

גליוני הש"ס בבא מציעא קיג ב

דף קי"ג ע"ב

כדרך שמסדרין בערכין כך מסדרין בבע"ח. נ"ב עיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' ח' וז"ל מלוה ע"פ אינו גובה מן הלקוחות כו' אבל גובה הוא מן היורשים ומן הלוה אפי' מגלימא דעל כתפי' ודווקא אם יש לו ב' סרבלים אחד יפה יותר מדאי יקח הלוה הטוב ויתן למלוה הגרוע אבל אם אין לו אלא אחד גרוע לא יקח המלוה וישב הלוה ערום שגדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה עכ"ל ונ' כוונתו דכיון דכבוד הבריות דוחה לדאוריתא בשוא"ת כמבואר בברכות כ' א' לכן ה"נ דוחה למצות פריעת בע"ח ואין על הלוה מצוה ליתן להמלוה כסותו ולשבת ערום וכיון דאין עליו מצוה ממילא גם הב"ד אין גובין אותה ממנו דכל עיקר גביית ב"ד הוא רק מפאת דכפינן ליה בזה לקיים מצות פריעת בע"ח המוטלת עליו כמבואר כתובות פ"ו א' ומשא"כ כאן דאינו מצווה ממילא גם הב"ד איי גובין ולפי"ז הא דצריכינן כאן ללימוד מערכין לסדר בבע"ח הוא רק לעניין דברים הצריכין ללוה ואין בהם משום כבוד רק הם צורך גרידא אבל דברים שיש בהם משום כבוד בלאה"נ אין גובין כלל מטעמא דגדול כבוד הבריות כו' וכנ"ל וע"ש בברכות י"ט ב' דלגבי ממונא יש עוד לימוד מהשבת אבידה דכבוד הבריות דוחה למצוה שבממון אולם אין לדון משם דהמצוה רק להשיב לחבירו מה שנאבד ממנו לכאן דהוא לקח מחבירו הממון וחייב להחזירו דוודאי הוא חיוב גדול יותר ויש לדבר בדברי השו"ת מהר"ם ב"ב הנ"ל הרבה ובאתי פה רק לרשום ודע דאע"ג דחייב אדם למכור ביתו וכלי תשמישו לפרוע חובו כדרך סידור בע"ח מ"מ ה"מ בבע"ח אבל חיוב שנתחייב אדם לתת ממון לחבירו כגון נשבע לתת לבתו נדוניא וכדומה והיו לו מעות בשעת השבועה ואח"כ אבדו מעותיו אין מחייבין אותו למכור ביתו וכלי תשמישיו דאדעתא דהכי לא נשבע ומיהו הנשבע לפרוע חובו אם אין מוכר ביתו כו' כדי לפרוע אז לא לבד דמבטל מצות פריעת בע"ח רק גם יש כאן עבירת שבועה דכיון דמחויב מדינא למכור כו' כדי לפרוע כי נשבע לפרוע על דעת ואופן שמחייבו התורה לפרוע נשבע וכיון דמחויב מדינא גם למכור כו' כדרך סידור בע"ח לכן גם השבועה הית' ע"ז ועובר גם חיוב השבועה כן יש ללמוד מדברי שו"ת הרא"ש כלל ח' אות ב' ואות ד' עש"ה ועמ"ש בזה בשו"ת הר"ם אלשיך סי' נ"ה עש"ה דדבריו צ"ע וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ס"ח אות כ"ז ד"ה ומה אני וד"ה לשון אברהם עש"ה וצ"ע וע"ע שו"ת הריב"ש סי' ק"ג שכ' בפשיטות גם בנשבע על החיוב ממון לקיימו דמ"מ מסדרין כסדר בע"ח עש"ה וע"ע שו"ת חוט המשולש טור א' סי' מ"ג אות ה' וע"ע שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' י"ז כ' ג"כ בפשיטות גם בשבועה דמסדרין וע"ע שו"ת מהרי"ק שורש פ"א מש"ש ואם יאמר האומר דאפי' אם יהי' הדין כך היכא שלא נשבע כו' עש"ה עד סוף התשובה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף