גליוני הש"ס/קידושין/נז/ב
גליוני הש"ס קידושין נז ב
שלא יעמוד כו' ויזרקנה לים כו' למדבר כו' בתוך העיר אלא כל שעומד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה. נ"ב כזה נגעים פי"ד מ"ד בא לו לשלח כו' אינו הופך פניו לא לים ולא לעיר ולא למדבר שנא' ושלח את הצפור החי' אל מחוץ לעיר.
ויזרקנה למדבר. נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רל"ז ולפי דבריו גם איסור זריעת כלאים לא יהי' במדבר דהכתי' שדך לא תזרע כלאים וע"ע מנחות פ"ד ב' דגג וחורבה ועציץ וספינה אין קרויים שדה ע"ש דאמר ואין לי אלא בשדה מניין לרבות שבגג כו' וק' ג"כ דיופטר בכל הני אזריעת כלאים ובמנחות ע' א' משמע דזורע כלאים בעציץ נקוב חייב מלקות דאוריתא:
לא אמרה תורה שלח לתקלה. נ"ב כעין זה רש"י סוטה ל"ד ב' ד"ה כלום אם הקב"ה ציוה כלום הי' אומר לו לעשות דבר שסופו לבוא לידי תקלה עכ"ל:
תוד"ה מה כ' וכמו כן נאמר שהשחיטה תוציא כו' ויהיו מותרין באכילה. נ"ב כן מפורש במעילה ב' א' דקדשים ששחטן בחוץ כמאן דחנקינהו דמי ויצאו מידי מעילה כקדשים שמתו וכ"כ רש"י עצמו בזבחים קי"א ב' ד"ה כשם שדמה וע' תוס' חולין פ"ד א' ד"ה מה חי' ולהנ"ל י"ל דאחרי ששחטן בחוץ ואינם קודש עוד שפיר דמו לחי' ושפיר טעונין כיסוי ויל"ע עוד בזה:
גליון הש"ס כ' כן הוא בחולין קי"ו. נ"ב וכן הי' הגירסא לפני רש"י גם כאן שהרי לקמן נ"ח א' ד"ה ובב"ח כ' ר' שמעון לטעמי' דאמר לעיל ומותר בהנאה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |