גליוני הש"ס/סנהדרין/ס/א

גליוני הש"ס סנהדרין ס א

ס' א' דא"ק את חקותי כו', נ"ב ל' השאלתות פ' קדושים א"ק את חקותי תשמרו חקים שחקקתי לכם כבר מבני נח פי' עוד מהיותכם בני נח, נ"ל] בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אסור אף שדך בהרכבה אסור מאי טעמא חקותי תרתי משמע ומאי נינהו הרבעה והרכבה אבל זריעה שדך כתי' בארץ אין בח"ל לא ובני נח לאו בני ארץ נינהו ובגד כלאים נמי אפסיק שדך עכ"ל הנה הוסיף ביאור בזה על פירש"י, וע"ע רש"י קידושין ל"ט א' ומ"ש השאלתות וב"נ לאו בני ארץ נינהו כוונתו כיון דכה"כ וכלאי זרעים לא נהגי רק בא"י ע"כ אין סברא לרבות חיובם גם לב"נ דאין לבני נח שייכות אל ארץ ישראל יותר מאל ח"ל ואין שייך בם עניין זהירות במצות התלויות בארץ וי"ל עוד כוונתו בפשיטות דא"א לומר דחקים שחקקתי כבר קאי גם אכה"כ וכלאי זרעים כיון דהם נוהגים רק בא"י מצד קדושת הארץ והארץ הרי נתקדשה רק ממתן תורה ואיך וא"כ א"א שהיו אלו מחקים שנחקקו לבני נח עוד קודם מ"ת:

שם השומע אזכרה כו', נ"ב בשאלתות פ' אמור ברם צריך השומע אזכרה מפי העכו"ם מיחייב למיקרע או לא מי אמור משום כבוד שמים הוא ואפי' מפי עכו"ם חייב לקרוע א"ד כיון דעכו"ם מעיקרא כפרין וקיימין לאו מילתא חדתא הוא דקא שמע ולא מיחייב למיקרע ת"ש דאר"י אמר שמואל השומע אזכרה כו' ככל האמור כאן עכ"ל ונ' דמפרש פלוגתייהו דשמואל ור' חייא אם חיוב הקריעה מפאת כבוד שמים בלבד וממילא אין חילוק בין ישראל לעכו"ם או חיוב הקריעה והצער הוא על שנפש ישראלית הקדושה בטבעה פקרה כ"כ לעשות ככה וזה לא שייך בעכו"ם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף