גליוני הש"ס/שבת/מ/א

גליוני הש"ס שבת מ א

מ' א' לא התירו לרחוץ כו'. נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית כ"ב בארוכה וע"ש חדר ב' חידוש דלא גזרו על רחיצת חמין לקטן רק בשבת דאיסור סקילה אבל לא ביוה"כ ע"ש:

שם ומשרבו עוברי עביר' התחילו לאסור כו' מאי עוברי עביר' כו' ומפרש שהיו רוחצין בחמין ואומרין מזיעין אנחנו, נ"ב דוגמתן שביעית פ"ד מ"א בראשונה היו אומרים מלקט כו' את הגס הגס משרבו עוברי עביר' התקינו כו' ומפרש בירושלמי נחשדו להיות מלקטין בין גסין ובין דקין ואומרים בדקין לקטנו התקינו כו' וצ"ע לכאורה אמאי לא הביא ראי' משם דמאן דעבר אדרבנן שרי למיקריי' עבריינא דוודאי ליקוט עצים כו' משדהו בשביעית אפי' דקין אינו איסור דאוריתא וע' חידוש בשו"ת חות יאיר סי' מ"ב דעובר אדרבנן דשרי למיקריי' עבריינא היינו רק בעובר תמיד יעוי"ש ועמ"ש על הגליון נדה י"ג ב' וע' רש"י סנהדרין פ"א ב' ד"ה תמותת דמוכח דאין נקרא רשע רק מי שמוחזק בחטא ב"פ לרבי וג"פ לרשב"ג ע"ש וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קס"ד שכ' ועוד מדהזכירו מהר"ם בלשון מגונה התועב הזה אלמא דמחזיקו רשע גמור הוא דאי ס"ל למהר"ם דכשר לעדות מדאוריתא א"כ הוי בעל תשובה מדאוריתא לא הי' לו להזכירו בלשון מגונה כולי האי כו' עכ"ל וכן הוא בשו"ת מהר"י ברונא סי' כ"ט ע"ש ומשמע דאע"ג דעובר אדרבנן שרי למיקריי' עבריינא ורשע אבל מ"מ אין לקרותו תועב וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' ל"ב ד"ה ומה שמדקדק מהרי"ו יצ"ו מדקרי לי' התועב כו' ע"ש וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' ט"ו דהמתחייב שבועת היסת ולא רצה לישבע שרי למיקריי' עבריינא שהרי עבר תקנת חכמים שתיקנו שבועת היסת עכ"ל ולולי דבריו הי' אפשר לחלק לכאורה ולומר דרק בעובר בקו"ע כהך דכאן הוא דשרי למיקריי' עבריינא ואולם נזכרתי דגם בתוס' יבמות ס"ד א' ד"ה יוציא דכל היכא דאמור רבנן יוציא ויתן כתובה אם אינו מוציא שרי למיקריי' עבריינא וע"ע תוס' כתובות ב' א' ד"ה ותנשא וע' שו"ת חוט השני סי' י"ח ד"ה ואולם אם יאמר כו' וד"ה בתחלה אומר אני כו' עש"ה אריכות ונדבר שם ג"כ מעניין החילוק בין עובר בשוא"ת לעובר בקו"ע וע"ע שו"ת שבות יעקב סי' ק"ד וע' יבמות כ' א' ונדה י"ב א' דכל שאינו מקיים דברי חכמים נקרא רשע וע"ש פלוגתא דאביי ורבא בזה וע' רש"י סנהדרין ג' א' ד"ה ב"ד חצוף דכ' שעברו על תקנת חכמים ע"ש וחצוף אינו כ"כ כרשע וצע"ק מדוע לא קרינן להו רשעים רק חצוף לבד וע"ע נימוקי יוסף ב"מ צ"ה א' מדפי הרי"ף ד"ה אמר המחבר מהא דעם שאתך כו' עש"ה דמשמע דעובר אדרבנן אין בו עוד אזהרת לא תונו אאונאת דברים גם מה"ת עש"ה:

שם כמאן כי האי תנא, נ"ב ע' כריתות י"ד ב' שעבר משום כלת בנו שני' ול' דכאן כמאן כי' האי תנא דוגמתו ר"ה ט"ז א' כמאן מצלינן כו' כמאן כר' יוסי ועמש"ש בגליון וע"ע לקמן ס"ז א' אמר רבינא כמאן תלינן כו' כי האי תנא ועוד לקמן קכ"ה א' אמר רבינא כמאן מטלטלינן כו' כמאן כראב"י ובמועד קטן י"א א' אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא כו' כמאן כר' יוסי ועמ"ש על הגליון ר"ה ט"ז א' וע' ר"ן פסחים קמ"ח ב' מדפי הרי"ף דכל כי האי לישנא כמאן כו' לית בי' פלוגתא ע"ש וע"ע סנהדרין כ"ב ב' כמאן שתי כהני כו':

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.