בנין ציון/ב/קנד
< הקודם · הבא > |
[ביאור שיטת רש"י אם קרפף יותר מבית סאתים יש לו דין כרמלית אף לקולא]
ב"ה אלטאנא יום ו' י"ט מרחשוון תרט"ו לפ"ק.
- להרה"ג וכו' מו"ה חיים יוסף פאלאק נ"י הגאב"ד דק"ק טרעביטש יע"א:
הקשה מעכ"ת נ"י וז"ל רש"י בשבת (ד' פ' ע"א) ד"ה והוא שיש חיוב חטאת ביניהם וכו' כ' אבל אם היה כרמלית מפסיקן כגון קרפף יותר מבית סאתים וכו' והוא לכאורה תמוה מאוד דקרפף כזה יש לו דין כרמלית רק לחומרא שאסור לטלטל בתוכו ד' אמות מדרבנן כמו בכרמלית אבל לא לקולא דמה"ת רשות היחיד גמורה הוא והזורק מר"ה לתוכו חייב חטאת כמו שאמר עולא אמר ר' יוחנן (לעיל דף ז' ע"א) קרפף יותר מבית סאתים וכו' הזורק לתוכו חייב וכן פסק הרמב"ם (בפט"ז מה' שבת). וכן כ' גם המ"א והט"ז בא"ח סי' שמ"ו ס"ק א' ובט"ז סק"ג וצ"ע עכ"ל:
הנה אף ששיטת רש"י כעת לא נתבררה לי מכ"מ נראה בפירוש שיטתו שס"ל שאף לקולא יש לקרפף כזה דין כרמלית שכן מוכח ממה שכתב שם (ד' ז' ע"א) ד"ה דעד י' הוי כרמלית וז"ל אויר של בקעה או של ים או של קרפף יתר על בית סאתים וכו' למעלה מי' מותר להוציא לכתחלה משם לרשות היחיד ולרשות הרבים וכו' ע"ש. והלא יקשה כיון דכלל בידינו דאויר רשות היחיד הוי רה"י עד לרקיע וכדאמרינן שם במקומו והרי מן התורה קרפף יותר מב"ס רשות היחיד הוא וא"כ הוא רה"י גם למעלה מי' והיאך כ' רש"י דמותר להוציא למעלה מי' לרשות הרבים והלא מוציא מדאורייתא מרשות היחיד לרה"ר אלא ודאי דס"ל לרש"י דאחר שדינו דקרפף ככרמלית גם לקולא דינו כן ולכן למעלה מעשרה שנפסק רשות כרמלית דינו כרשות הרבים דלמעלה מעשרה הוי מקום פטור. ולכן רש"י לשיטתו ודאי כתב שפיר ג"כ דקרפף יותר מבית סאתים לא נחשב רשות היחיד לענין הפסק בין ב' הרשויות. אמנם מנ"ל לרש"י כן אחר שעולא אר"י הזורק לתוכו חייב ולא מצאנו חולק עליו ואדרבא משמע בגמרא (ד' ז') דגם רב אשי דבתרא הוא ס"ל כן לא נתברר לי כעת. שוב ראיתי שהתוספת שבת סי' שמ"ו הקשה קושיא הנ"ל על רש"י שבת (ד' פ') ותמהני שלא הרגיש ברש"י (ד' ז') שהזכרתי:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |