בנין ציון/ב/קל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:41, 3 ביולי 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קל

סימן קל

ב"ה אלטאנא יום ו' כ"ט אדר שני תרי"ג לפ"ק.

להרה"ג וכו' מו"ה יוסף חיים קרא נ"י אב"ד דק"ק פארדאן יע"א.

מר נ"י כ' לי על מה שתרצתי (סי' קט"ז) על קושית היד מלאכי שהקשה ממה דאמרי' בפסחי' (דכ"ז) ובסוכה (דל"ו) כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין ממה דאמרינן במנחות אף המנחות הי' בדין שיטענו שמן זך וכו' דמוכח דאמרי' ק"ו אפילו היכא שסופו להקל ותירצתי דבדבר שאינו קבוע לו זמן לא אמרינן יהא יושב ובטל דימתין וקיימנה אח"כ ועל זה כ' לי מעכ"ת נ"י וז"ל דברי מר נ"י הם נכונים מאוד אבל לפע"ד א"צ כלל וכלל לזה דטעמא מאי נאמר כל דין שאתה דן כו' אינו דין לא מצא עצים יהא יושב ובטל למה יגרע הק"ו משאר מדות שבתורה שבע"פ אם ע"פ א' ממדות שהתורה נדרשת בהם יהי' חק שצריך שריפה דוקא אם לא מצא עצים ודאי ישב בטל ולא מקיים עשה דתשביתו כ"א במה שצותה התורה (דלענין תקון שלא יעבור על ב"י נראה דודאי יכול לפררה ולזרות לרוח כמו שהקשה הפנ"י דלא גרע מביטול לדידן דלר"י מהני ביטול וכדדייק לישנא דגמ' ורחמנא אמר תשביתו ולא קאמר ורחמנא אמר לא יראה) וכן אם לא מצא ד' מינים ישב בלא סוכה כמו אם לא מצא אלא סכך המקבל טומאה או שאר דברים שאין מסככין בהם וכמו שהדין בנותר עצמו אם לא מצא אינו שורף ובלולב אם לא מצא ד' מינים יושב ובטל אלא ודאי עיקר הפשט כמ"ש רש"י ז"ל ד"ה כל דין משום דכל עיקר הלימוד הוא רק מכח חומרו של חמץ יתר על נותר ולכך מרבין עוד חומרא דאית' גבי נותר לכן אין אתה יכול ללמוד אלא חומרא ולא קולא ואי ילפת דצריך שריפה דוקא ילפת מינה קולא אם לא מצא א"כ תו לק"מ מהאי ק"ו דמתני' במנחות דשם לא ילפינן ק"ו מצד שהמנחות חמורות ממנורה אלא מצד הסברא דדבר שהוא לאכילת ב"א ראוי יותר שיהי' שמן זית זך מדבר הנשרף א"כ מאי שייך לומר דהוי סופו להקל אם לא מצא כו' אדרבא בדין הוא שנלמוד מק"ו זו גם שניהם הן לענין החומרא באם מצא יביא שז"ז והן לענין אם לא מצא דישב בטל כמו גבי מנורה עצמו ודבר זה לפענ"ד נראה ברור כשמש:

תשובה הנה לתירוצי שבדבר שאין לו זמן קבוע לא שייך הסברא דיהא יושב ובטל מצאתי ראיה מדברי התוס' שבת (ד' קל"ו) ד"ה דתניא דכתבו בשם ר"י דמיעוט אנדרוגינוס מהכשר קרבן היא קולא שאם לא מצא אלא אנדרוגינוס יהא יושב ובטל וכמו דאמרינן גבי סוכה לענין ק"ו דד' מינים וכתבו ע"ז וז"ל ומיהו לא דמיא שפיר לההיא דהתם ודאי סופו להקל שאם לא ימצא ד' מינים כל ימי סוכה נמצא המצוה עוברת וא"א לעשות עוד אפילו ימצא אחרי כן אבל גבי קרבן אם אינו מוצא עכשיו אלא אנדרוגינוס אחר זמן ימצא וא"כ תחלתו וסופו להחמיר עכ"ל והוא ממש כסברתי על קושית יד מלאכי אבל תירוץ מר נ"י לא ידעתי לכוון אמה דק"ל עוד אכלל דכל דין שסופו להחמיר ממה דאמרינן בבכורות (ד' נ"ג) שהיה בדין ומה אם החדש והישן שאינו כלאים זב"ז אינם מתעשרים זע"ז כבשים ועזים שהן כלאים זב"ז אינו דין שלא יהיה מתעשרים מזע"ז ע"ש דק' ג"כ שהרי סופו להקל אם לא מצא עשרה מכל מין ולא שייך בזה סברת מר נ"י אבל לתירוצי א"ש דיכול להמתין עד שימצא:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף