בנין ציון/ב/קא
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ו' ח' אלול תרי"א לפ"ק
- להרה"ג וכו' מו"ה חיים יוסף פאלאק נ"י הגאב"ד דק"ק טרעביטש יע"א:
מעכ"ת הקשה וז"ל: במכות (דף ה' ע"א) וכן לענין קנס באו שנים ואמרו בחד בשבת גנב וטבח ומכר ובאו שנים ואמרו בחד בשבת עמנו הייתם אלא בתרי בשבת וכו' ולא עוד אלא אפילו אמרו בערב שבת גנב וטבח ומכר משלמין דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר תשלומין הוא ופרש"י משום דהוי מצי למיפטר בהודאה (כל זמן שלא באו עדים) אישתכח דאינהו (ר"ל העדים המוזמים שאמרו בשקר שטבח ומכר בחד בשבת) הוי מפסדי ליה עכ"ל.
והנה פה ע"כ איירי שב' כיתי העדים מעידים על שור או שה אחד בעצמו שאמרו הראשונים שגנבו וטבחו או מכרו לאיש פלוני בחד בשבת והעדים השניים אמרו דבחד בשבת היו עמהם ורק בערב שבת שלפניו גנב האיש וטבח או מכר השור או השה הזה לאיש פלוני זה שאם היו העדים השניים מעידים על שור או שה אחר שגנב וטבח ומכר פשיטא שהראשונים המוזמים משלמים אחרי שרצו לחייב הגנב עוד בתשלומין אחרים מבלעדי מה שיחויב כבר עפ"י עדות המזימים כי על מה שיעידו אלה לא יעידו אלה אלא ודאי שב' כתי עדים אלה מעידים על שור או שה אחד בעצמו שגנב וטבח ומכר לאיש פלוני אחד ונמשך מזה כי באמירת המזימים בחד בשבת עמנו הייתם ובערב שבת גנב וטבח או מכר אותו השור או השה יש כאן הזמה שיש עמה ג"כ הכחשה כי במה שאמרו שכבר בערב שבת נגנב ונטבח או נמכר אותו השה או אותו השור אין עוד אפשרות שגנבו בחד בשבת שאחריו וטבחו או מכרו בחד בשבת ובכל זאת אמרינן פה שיש כאן תורת הזמה והמוזמים חייבים לשלם וקשה מזה על הרמב"ם שפסק (פי"ח מה' עדות ה"ב) שדין הזמה היא רק אם אין העדים המזימים מכחישים את גוף העדות אבל אם מכחישים גם אותה כגון שיאמרו אתם והלוה או המלוה היו עמנו ביום זה אין כאן דין הזמה כ"א הכחשה לבד וא"כ הכא שהמזימים מכחישים גם את העדות תבטל תורת הזמה ואמאי משלמים המוזמים בכל זאת וצל"ע:
כבר כתב הלח"מ (פי"ח מה' עדות) על שיטת הרמב"ם שם מהא דאמרינן בב"ק דאפכינהו ואזמינהו דגם הרמב"ם לא סובר דאם אמרו הלו' עם העדים הי' עמנו דלא חשיב הזמה אלא בכה"ג שהי' הזמה והכחשה בבת אחת אבל היכי שאמרו אותו היום הייתם עמנו אבל ביום אחר הי' המעשה הוי הזמה לחוד והכחשה לחוד ומהני הזמה ע"ש וא"כ ה"נ דכותי' כשאמרו ביום א' עמנו הייתם אבל בע"ש גנב וטבח ומכר הוי הזמה דעמנו הייתם לחוד ועדות דע"ש לחוד ושפיר נחשב הזמה ובלא"ה כבר הקשיתי בספרי ערוך לנר ביבמות (דף צ"ד) ג"כ מסוגיא דשם על הרמב"ם וצריך לומר ג"כ כנ"ל דהזמה לחוד והכחשה לחוד גם הקשיתי שם על הרמב"ם ממתניתן דסנהדרין (דף ס"ז) אמר לשנים הם עדיו ומביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו והרי לדעת הרמב"ם הוי עדות שאי אתה יכול להזימו ובמקום אחר עוד כתבתי בזה וכעת ראיתי בספר פתח הבית סי' כ"ח) שכ' ביישוב הקושיא שהביא באו"ת (סי' ל"ח) מפלוני רבעני דגם הרמב"ם לא אמר דלא נחשב הזמה אלא באם נתכוונו בפי' להכחיש גוף העדות שאמרו גם על הלו' אבל לא בנמשך הכחשה ממילא ע"ש ובזה מתורץ קושית מעכ"ת נ"י וגם קושיתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |