בנין ציון/ב/צד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:32, 3 ביולי 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png צד

סימן צד

ב"ה אלטאנא יום ג' י"ג ניסן תר"י לפ"ק

לאחי הרה"ג וכו' מו"ה ליב נ"י אב"ד דגליל לאדענבורג יע"א:

מה שהקשית אמה דאמרינן יבמות (דף ק' ע"א) דטומטום ברי' בפני עצמו הוא דזה לא מצינו בשום מקום גבי טומטום רק גבי אנדרוגינוס אבל בטומטום לא הוי רק משום ספק אשה וא"כ כמו דמקשה שם אאשה ה"ל להקשות גם אטומטום:

לענ"ד לק"מ דאדרבא אם רק משום ספק אשה הוא יקשה דא"כ אין טעם בטומטום כלל שהרי מה דאמרינן באשה משום יחוד ומשום גרושה לא שייך בטומטום שיחוד פשיטא שלא שייך אצלו אפילו הוא אשה שאינו ראוי לביאה וגם משום גרושה לא שייך שהרי אינו נישא להיות מגורש ומטעם זה כתבתי בחדושי שמה שכתב רש"י ד"ה משגרין מאכיל לנשיו ולעבדיו שזה שייך רק גבי אנדרוגינוס אבל טומטום שאינו אוכל משום ספק ערלה ושאינו מאכיל לנשיו משום ספק אשה כדאמרינן יבמות (דף ע"ב) אצלו לא שייך רק משום עבדיו וא"כ כש"כ שלא שייך שיהי' אוכל כשנתקדש מכהן כיון שספק איש הוא ולכן ע"כ הוצרך הגמ' ליתן טעם גבי טומטום משום דברי' בפני עצמו הוא דהיינו אפי' ספק איש ספק אשה הוא מכ"מ זה בעצמו עושהו לברי' ב"ע שאינו דומה לאיש ואשה ואיכא זילותא דקדשים ליתן לכזה תרומה כמו שפי' רש"י ומה דאמרינן בעלמא רק אאנדרוגינוס כן היינו במקום שיש נפקותא שלא לדונו לא כאיש ולא כאשה וזה לא שייך גבי טומטום אבל הכא דמשום זילותא הוא זה שייך אפילו הוא ספק איש ואשה:

ומה שתמהת על מש"כ רש"י בנזיר (דף כ"א ע"ב) דחטאת שמתו בעלי' למיתה אזיל לא גמרינן רק גבי בהמה ולא גבי חטאת העוף שלא מצאנו כן בשום מקום ואדרבא ביומא (דף נ"ה) ובמשניות דקינים ובכמה דוכתי מוכח דגם חטאת העוף שמתו בעלי' תמות – יפה הקשית אבל כבר קדמך השער המלך ה' פסולי המוקדשין (פ"ד) שהאריך שם והביא הרא"ש בקינין שכבר הביא שיטה זו בשם הר"י מאורלינ"ש שהוכיח שיטה זו מהת"כ שהביאו התוספ' במנחות (דף ה') שאשה שמתה יביאו היורשים חטאתה ע"ש ולכן כתב דהתנא מיירי בעוף וגמירי דאין חטאת העוף מתה כמו דאין חטאת הצבור מתה והקושיות שקשין על שיטה זו מהמשניות כבר הקשו בגליון תוספ' במנחות (שם) ותרצו דחטאת של יולדות ושל שאר מחוסרי כפרה שאני כיון דהם לא באים לכפרה רק להכשר ובמתה לא שייך הכשר ע"ש ועכ"פ שיטה זו היא מיוסדת מפי הראשונים אף שרש"י בעצמו בנזיר (דף י"ב) כתב כשיטה האחרת דגם בעוף גמירי כבר כתב השעה"מ דבזה פליגי הב' שיטות שהביא רש"י בנזיר (דף כ"א) דהאית דמפרשי היא שיטת הר"י מאורלינ"ש:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף