ערך/ברכת האילנות

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ברכת האילנות

באדר או באייר

הפוסקים דנו אם מה שאמרו בגמרא היוצא ביומי ניסן הוא דווקא או שאף באדר ובאייר יכול לברך כל שהאילנות מלבלבין. עיין באורך שו"ת יחוה דעת (ח"א סימן א).

בשבת

אם יכול לברך ברכת האילנות בשבת או שיש לחוש שמא יבוא לתלוש הפרחים. עיין שו"ת יחוה דעת (ח"א סימן ב).

עציץ

אם מותר לברך ברכת האילנות על עציץ. יש שכתבו שיכול לברך בין על עציץ נקוב ובין על שאינו נקוב.

על כמה אילנות מברכים ברכת האילנות

אין מברכין ברכת האילנות אלא אם רואה שני אילנות מאכל, ואפילו הם ממין אחד, [אור לציון חלק ג פרק ו - דיני ברכת האילנות].

אילנות מורכבים

אילנות שההרכבה נעשתה בהם, אין לברך עליהם ברכת האילנות, אבל אם הם גידולי אילנות מורכבים, אפשר לברך עליהם ברכת האילנות, [אור לציון חלק ג פרק ו - דיני ברכת האילנות].

אילנות בשמיטה

אילנות שנטעו באיסור בשנת השמיטה אין לברך עליהם ברכת האילנות, אבל על אילנות בשנת השמיטה אפשר לברך, אף אם נעשו בהם מלאכות האסורות בשמיטה, [אור לציון חלק ג פרק ו - דיני ברכת האילנות].

אילנות ערלה

בהגהות רע"א לאו"ח (סימן רכו) הסתפק אם אפשר לברך ברכת האילנות על עצי ערלה.

וכן הסתפק מדעתו בדובב מישרים (ח"ג סימן ה) וכדמות ראיה הביא מהמשנה במעשר שני (פ"ה מ"א) שאין של ערלה היו מציינים אותו בחרסית כדי שלא יאכלו ממנו גנבים, ודעת רשב"ג שאין צריך להצילים אלא העליטהו לרשע וימות. וקשה מדוע לא יציינו כדי שלא יברכו עליו ברכת האילנות ולא יעבקרו על לאו ד'לא תשא'. ובכרם חמד (ברכות עמ' קי) הביא שחזר בו מפסק זה מחמת ספקו של רע"א שכן 'איני צריך להיות הפוסק במה שרעק"א הניח בצ"ע'.

ובאור לציון (חלק ג פרק ו - דיני ברכת האילנות) כתב שאין לברך ברכת האילנות על אילנות שפירותיהם פירות ערלה, אולם בשו"ת רב פעלים ח"ג (חאו"ח סי' ט') כתב שאפשר לברך ברכת האילנות על אילנות של ערלה.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף