כליל תכלת/פרשת תצוה/ג
תצוה דרוש ג'[עריכה]
שישראל דבקים לשמו ית':[עריכה]
אבני זכרון לבני ישראל. שתף הקב"ה שמו הגדול בישראל כדי שלא יאבדו, למלך שהיה לו מפתח של פלמנטרין קטנה וכו'. (ירושלמי תענית פ"ב ה"ו דף י, ב):
עם שכל הדברים תלויים בשמו של הקב"ה כי ממנו היו, הנה המכוונים ומצורפים אליו יותר יקראו בשמו: שהנמצאי' נבראו בשמו, כתיב בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. הי' היא צורת עולם הבא והה' צורת עולם הזה. והאותיות הן חותמות הנמצאות שהן בונות ההויות בצירופן דוגמת האבנים שמהן בנין הבתים. אולם האדם נברא בשם שלם וכן אותיות ה' במילואן כחשבון אד"ם לפי שבאדם היו כלולות כל הדורות. ועיקרן שבטי ישראל שצירופן כצירופי ה' ב"ה, ולכן הם כאחד קבועים בשמו הגדול. וזה מבואר מאמרו והאבנים תהיין על שמות בני ישראל וכו'. והוא שכבר נודע שהאותיות יסוד ההויות ונקראות אבנים. והאבנים טובות לפי שהן מטבע המאורות מתיחסות לאותיות המאירות בשכל. ולכן צותה התורה לפתוח שמות בני ישראל באבנים יקרות אבני חפץ, רחוק מפנינים מכרם, מקורם ממחצב האור ולכן מתיחסות לאותיות שהן אורות המאורות ודומות לכוכבים ומזלות שברקיע השמים: ונקראו אבנים טובות על שם שהם ממקור האור כי טוב: האותיות ערוכות בג' מערכות: ג' אמות, ז' כפולות, י"ב פשוטות, הויות שמות כינויים, ולמטה האבות האמהות השבטים. והכהן גדול היה חקוק בג' מקומות מבגדיו כתב מפורש בציץ, בשתי כתפות בחשן:
ו' קצוות הן זוגות כגון ו' ימי בראשית ימים ולילות הרי י"ב, ו' כנגד ו', זכר ונקבה: גור"ל בצירוף רגל"ו, כי גורלו של אדם כפי רגלו ודרכו: אנשי רע לא יבינו משפט הגורלות האמיתי, ומבקשי ה' יבינו כל:
כל אמרת אלוק צרופה נודע בה כל דבר ע"י צירוף חיבור חילוק פירוד חילוף תמורה מילוי דילוג קפיצה, עמלק בלעם והדומים להם הפכו פניהם מאותיות התורה לגורלות סטרא אחרא, וחשבו לדחות אותות ישראל באותות סמא"ל וכן המן הרשע. אלא שהקב"ה מסבב הסבות הפך הגורלות הרעות לטובות לישראל. וזה היה דרכם של ד' מלכויות שהרעו לישראל. וכן מצאנו ד' לשונות של גורל, חלש פור גורל חבל, בחלש לקה עמלק, בגורל ופור לקה המן, בחבל ג"כ לקה אדום שנ' חבלי יולדה וכו':
יש גורל לה' ויש גורל לעזאזל, הולך בתום היינו שדעתו לתורת ה' תמימה שבה סוד אורים ותומים ילך בטח כי היא גורל טוב. ובהפך מעקש דרכיו. השלך על ה' יהבך ר"ל מזלך. לא תבטח על מזלך שיהב לך אלא על ה', ואם מטה ידו הוא יסמכהו. והבוטח בה' חסד יסובבנו בסבוב כל הצירופים והגלגולים וחסד בגימטריא ע"ב כמנין גלגו"ל לומר שגם שבגלגול ובצירוף יש פנים שפלים מורים ירידה, הבוטח בה' חסד יסובבנו מכל צד ופנה. וזה בטחתי בחסד אלקים עולם ועד. ו' פעמי' י"ב ע"ב, כי שש קצוות מתגלגלות בי"ב צירופי': השבטים נכתבו בד' טורים שהיו הד' גורלות כלן לטובה באותות ע"ב אותיות שהיו בחשן. וזהו גורל הצדיקים ומשפטם:
שתי אבני שהם היינו השם, אבני זכרון לפוקדם בגאולה, שהיא לזכר עולם וקבועה בשמו וזהו משל לפותחת וכו'. אם יקרא עשיר מי שיש לו אבני' טובות רבות יותר הוא עשיר מי שיש בלבו דברי תורה שאותיותיה אבנים טובות חצובות מאור של מעלה, וזהו ומשך חכמה מפנינים. אשרי אדם בוטח ב"ך באותיות התורה, ולא באוצרות מהומה. ובוטח בה' ישוגב: