שבות יעקב/ג/פג
|
< הקודם · הבא > |
על אודות הבאר ביאור לשון המסופק בתקנה וז"ל בהתאספו יחד פ"ו הקציבי עם כשרי קהל ונמנו ורבו שלא לקבל רב אב"ד בקהילתנו שיש לו קרובי' אם בכלל התקנה אף הקרובים שכשרים לדון ולהעיד או לא רק הפסולים להעיד מחמת קורבה ואינך כרחוקים יחשב והשיב להם רב אחד בזה"ל אחרי מביא דרך דרישת שלום שלומכ' כמשפט באתי להודיע הפירוש על התקנה הכמוסה בזה ושם נאמר קרובים סתם אם פירושו דוקא הפסולין לעדות או אפילו סתם קרוב אף שהן כשרים בכן בינותי בספרים בהתבוננות רב בעיון הדק היטב הדק מאחר שזה כלל גדול בהסכמת ותקנות אזלינן בתר כוונת התקנה בכן אינן יכולין לקבל אב"ד שיש בו צד קורבה ולעת הצורך ראיות ברורות מים התלמוד והפוסקים אתן להצדיק דברים המצודקים וכעת נקטה נפשי בקצרה עכ"ל המשיב הראשון ובא המשיב השני ושלח לו תשובה והוא רב א' שהשיג על הראשון שגדש המדה לפסול לכל הקרובים וכתב שהוא נגד המשנה דאלו הן הקרובים בסנהדרין דלא מקרי קרוב אלא הפסולין להעיד לא יחשב קרובים רק משפחה ולא נחשד הרב בכך לצדד בזכות קרוב הכשר לו ומייתי ראיה מתשובת דברי הריבות סימן שי"א שכ' כן להדיא מייתי ראי' מנמוקי יוסף דב"ב גני נכסי לברא יע"ש וביקש הרב השני שי' לחוות דעתי והכרעתי בזה עכ"ל.
אף שאין דעתי דעת הפועטת מכרעת ואני איני כדאי ששלחת אלי ונתרוקן בורו של יעקב אף גם שניכר מכותל כתבו של השואל השני שלכבוד עצמו הוא דורש וחוקר ושואל שסובר שאליו יגיע כתר הרבנות וכבר הזהירו חז"ל פוסקים ראשונים ואחרונים שלא להשיב לבדו כי אית ביה משום שמוע בין אחיכם ע"כ משכתי ידי שלא להשיב הלכה ברורה בזה רק לכבוד הרב השואל המופלא שי' לא אשיב פניו ריקם לגמרי רק דרך מו"מ ואתן פנים לכאן ולכאן הנה השואל הראשון סותם דבריו בלי ראיה וטעם כלל לפי שהשיב להקציני' פ"ו שי' רק כתב הלכה פסוקה לדעתו ותחלה אני אומר שיש לכאורה להמשיב הראשון ראיות ברורות אב"א קרא אב"א גמרא קרא בפ' בהר פסוק כ"ה וכ"ח ובא גואלו הקרוב אליו וגו' ואם אין לאיש גואל ובפ' נשא ואם אין לאיש גואל וגו' ואמרינן בפ"ק דקידושין דף כ"א וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים פי' רש"י עד יעקב בעוד א' מישראל הוא קיים הוא קרוב לו וכן הוא בב"ק ד' כ"ט ובסנהדרין ד' ס"ח ע"ב יע"ש וכן הוא בשמואל [ב',] סימן י"ט פסוק מ"ג כי קרוב המלך אלי ושם קאי אכל שבט יהודא הרי להדיא דבכלל קורבה אפי' הכשר להעיד ולדון אך משום הא לא תברא די"ל דאי כוונת המתקנים הי' משום שלא יוכל האב"ד לדון לקרוביהם ודאי אין כוונתם רק על קורבה הפסולין להעיד ולדון וכמ"ש השואל השני דסתם קרובים הנזכרים אצל דיינים וכן אין הקרוב רואה את הנגעים דאתקיש לריבים היינו דוקא קרובים הפסולין להעיד ולדון וכן משמעות לשון בני אדם וכ"כ בתשובת דברי ריבות שי"א והביא ראיה לדבריו מהנ"י דב"ב בשם הריטב"א בסוגיא האי דאמר נכסי לברא אך שגודש המדה שם לומר אף אם כתב הלשון שום קורבה ג"כ לא קאי רק אקרובים הפסולין זה לא נ"ל כאשר אבאר אי"ה.
גם נכדי היניק ה"ה כה' נחמיה הביא ראיה לדברי השני מהא דאיתא בש"ע בח"מ סי' כ"ח בהג"ה סעי' ב' דאם נותנין חרם על עדות אף קרובים בכלל היינו דוקא קרובים פסולי עדות ובתשובת שער אפרים שאלה ס"ז נראה כמסתפק בדבר יע"ש כי אין דבריו מוכרחים ועי"ל דכוונת המתקני' הי' אפי' על קורבה רחוקה כדי שלא יתאמצו הקרובים לקבל רב אחד בשביל קורבה עמהם אף על פי שאינו הגון כאשר באמת כבר נעשה דברים כאלה וכדומה באיזו קהלות וא"כ לכאורה הדבר תלוי בהקהל לפרש דבריהם מאיזה טעם תקנו כך ויכולין לפרש דבריהם וכוונתם כי המה נאמנים ע"ז הם אמרו והם אמרו דהרי הרשות בידם לבטל התקנה אפי' בחרם כמבואר בהל' נדרים סי' רכ"ח סעי' כ"ה מכ"ש שיכולין לפרש דבריהם ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא והדבר תלוי בלשון בני אדם כל זה השבתי לשואל השני אבל אחר שיגעתי ומצאתי ברורי דברי' ברמב"ם פ"ז מה' אישות דין וי"ו זי"ן ומקור הדין הוא בירושלמי וז"ל האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה ע"מ שאין עליך נדרים ונמצא עליה א' מג' נדרים אלו שלא תאכל בשר או שלא תשתה יין או שלא תתקשט במיני צבעונים אינה מקודשת נמצא עליה שאר נדרים אע"פ שאמר מקפד אני מקודשת ואם אמר ע"מ שאין עליה כל נדר אפי' נמצא בה אח"כ שנדרה שלא תאכל חרובן אינה מקודשת הרי את מקודשת בזה ע"מ שאין בך מומין ונמצא בה אחד מהמומין הפסולין בנשים אינה מקודשת נמצא בה מום אחר אע"פ שאמר מקפיד אני עכ"ל ונראה פשוט דגם במומין הדין כן אם התנה ואמר כל מום אפילו מומין שאינם פוסלין בנשים מעכבין ואטו הירושלמי והרמב"ם כי רוכלא ליחשב וליזל וכ"כ הב"ש בא"ח סי' ל"ט ס"ק ח' וכתב כן בדרך אפשר ולע"ד הוא פשוט וכן בטור א"ה ש"ס סי' ל"ט כתב כן דה"ה אם אמר ע"מ שאין עליה שום נדר או שום מום דהכל בכלל ע"כ א"כ דון מינה דגם בתקנה זו אם כתב סתם קורבה כוונתם דוקא קורבה הפסולת משא"כ אם כתב כל קורבה או שום קורבה הכל בכלל מ"מ אין למידין מן הכללות לאמור דהכל בכלל היינו קורבה עד יעקב רק כל קורבה הפסולין לעניין גיטין שהרי כתבו הראשונים בסדר גיטין הובא בש"ע ריש סדר גיטין שלא יהי' ביניהם שום קורבה אע"פ שאינו פסול מן הדין והוא מסדר מהר"י מרגליות ומהרי"ל אפ"ה כתבו בסדר גיטין סעי' ו' העדי' לא יהיו קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה אפי' רביעי' ברביעי או ראשון ברביעי או שני ברביעי או שלישי ברביעי אפי' תרי בעל כאשתו אפי' אם נתרחק אבל במופלגים יותר לא וכו' ע"ש הרי להדיא היכא דמופלגי' יותר לא מקרי שום קורבה ה"ה בזה כנ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |