יד מלאכי/כללי התלמוד/פו
|
< הקודם · הבא > |
דרך התלמוד בהרבה מקומות להציע ולפתוח בדבר פשוט כדי למבעי אחריו מה שצריך לשאול. אמנם היינו דוקא כשאותו האמורא עצמו שהקדי' והציע הדבר פשוט איהו גופיה הוא דקא בעי בתר הכי הבעיא אבל אי מרה דשמעתא קמייתא הפשוטה הוא אמורא והבעיין איהו אמורא אחרינא אז אקשינן שפיר מאי קמ"ל פשיטא. כ"כ הרשב"א ז"ל בחדושיו לשבת דף ק"ח ע"א ע"ש ומצאת כי תדרשנו דגם כשהאמורא דבעי הבעיא הוא הוא בעצמו הקדי' הדין הפשוט אי לא קאמר ליה מסברא דנפשיה רק משמיה דאמורא אחריכא פרכינן גם כן פשיטא, וכלומר דההוא אמורא אחרינא למה ליה לאשמועינן מילתא דפשיטא. אלא דלכאורה איכא למידק ע"ז מהא דאיתא בסנהדרין פ' סורר ומורה ע"ד ב' פשיטא ישראלים בעינן וכו' בעי ר' ירמיה ט' ישראל וכותי אחד מהו וכו' ע"כ. הרי דסתמא דתלמודא קאמר הפשיטות ור' ירמיה הוא דבעיא הבעיא ולא אקשינן מאי קמ"ל פשיטא, וי"ל דאע"ג דהש"ס קאמר הפשיטות בסתמא הם דברי ר' ירמיה דבעי הבעיא כדמצינו בדוכתי טובא בגמ'. וכמ"ש ה"ע ש"ב פ"ב יע"ש. וביבין שמועה שם ועוד עיין פרי חדש א"ח סי' תצ"ז ס"ז והריטב"א חידושי מועד קטן דף י"ז ריש ע"ג ובחדושי כתובות פ"ב דף י"ג ע"ב.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |