שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/צד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה צד

סימן צד

להרב וכו' מו"ה יהושיע ריינמאן נ"י מו"צ דק' בילקאמען יע"א:

שאלה בדבר המקוה טהרה אשר נעשתה פה בעירנו בשנה העברה וזה משפטה בתחילה עשו גומא גדולה בקרקע ובתוך הגומא הלזו עשו חומת אבנים על כל ד' רוחותי' ואח"כ רצו לעשות המקוה קטנה מחלל החומה הנ"ל כדי שיוכלו להחם המקוה בימות החורף ורצו ליתן לתוכה קאסטין שיהי' קטן מהחלל הנ"ל ולעשות בתוכה נקב כמוציא רמון כנהוג בכל המקומות האילו ולא הסכמתי ע"ז לחומרא בעלמא כדי לצאת דעת הראב"ד בפ"ו מהל' מקוואות כו' ואמרתי לעשות אותה באופן אחר והיינו שיהי' עשיית הקאסטין אחר קביעותה בארץ שהאומן יתקן לו הנסרים קודם קביעותן בקרקע ולא יחבר את הקאסטין מבחוץ רק לאחר שיקבע את הנסרים בקרקע אז יחבר לגמור מלאכת הקאסטין כולה וגם צויתי לעשות באמצע המקוה בהרצפה נקב כמוציא רמון כו' ועל כל ד' צדדי הרצפה הנ"ל נעשה חריצים כדי שיכנס לתוכן הדפנות שבצדדים ויקבעו את הדפנות מד' רוחות בתוך החריצים עד שנגמרו הדפנות ובהריחוק שבין הדפנות לבנין החומה ימלאו עפר ואח"כ ע"י סילונות הנעשים בהכשר יבוא המים מהנהר לתוך המקוה העשויים באופן היותר נאות ובעת שנעשה המקוה באו איזה מערערים עלי' ורצו דוקא ליקח השולים מתוכה ולהשים אבן על הרצפה ולחטוב השולים שנעשה מנסרים ורוצים לפסול המצוה הנעשית כנ"ל ולהוציא לעז על שטבלו בה ע"ע ואומרים שטעמם שאולי כאשר האומן עשה הקאסטין חברו תחילה יחד טרם שקבעו אותו בקרקע ונעשה מתחילה כלי ואח"כ הפריד הנסרים זמ"ז וקבעם אח"כ כו':

תשובה מכתבו הגיעני בדבר המקוה ומ"ש כ"ת שחשש לדעת הראב"ד דל"מ נקב משום דעדיין הוי גיסטרא לא ידעתי מה עלה על רוחו הלא בהדי' מבואר בהראב"ד [שם] דעכ"פ בניקב כשפ"ה מהני וכן מבואר במשנה מקואות [פ"ה מ"ה מ"ו] גבי שידה וגבי גיסטרא דכשפ"ה מהני אפי' בגיסטרא אך עכ"ז יפה עשה מעכ"ת וכן עשו פה במקוה ע"ד שעשה מעכ"ת לזהירות יתירה אבל אין כאן שום חשש אפי' לדעת הראב"ד ז"ל דלזה דעת המערערים בטל דאפי' אם עשאו הנכרי מקודם כלי כיון שנפרדו הנסרים בודאי לא איכפת לן בהכלי שהי' והאריכות שהאריך מעכ"ת למותר אולם גם מה שעשו המערערים שחטבו השוליים והניחו אבן בודאי כשר עצהיו"ט דמה שהי' ק' למעכ"ת דהוי כלי תמוה טובא וכי כלי שאין בו שוליים מקרי כלי אם לא חיבר האבן בסיד וגפסית לא הוי כלי ולא יעלה על דעת מי שיש לו ידיעה במקואות לומר שיפסול משום כלי חבית בלא שולים ובפרט אם הוא מחבר קצת בבנין דודאי אין עומדין הדפנות בלי חיבור ואם אולי בלא חיבור כלל בתחבולה קלה יוכל לחברו לכותלי הבנין של אבן ולכן כפי מה שעשו השתא כשר לכ"ע אך מחמת שהמערערים הוציאו לעז על המקוה שעשה מעכ"ת שלא כדת שכן נעשין כל המקואות שברוב תפוצות הגולה בודאי ראוים לעונש וראוי להרוס מעשיהם כדי שלא יוציאו לעז ולכן נכון הדבר לסתור המקוה וליקח האבן ורק לעשות כמו שעשה מעכ"ת ודוגמא לדבר מצינו בגט שרצו הראשונים לפסול הגט אפי' בדיעבד [ע' בד"ח לשמות גיטין בשער התשו' בהג"ה לתשו' ב"ז אות מ"ז] משום לעז ששינו שם העיר מהמנהג הראשון אפי' שראוי לכתוב כמו שכ' בגט מ"מ מפני גיטין הראשונים שנעשו באותה העיר על שם העיר שלא ככתוב בגט זה הגם שראוי לכתוב כמ"ש בגט זה מפני הלעז צריך גט אחר כמו שמנהג לכתוב וממילא נמי במנהג גבי מקוה שנעשה כפי כל מקואות שבישראל אם ערערו ושינוהו משום לעז ראוי לפסלו כאשר כ"כ גם מהרמ"מ ז"ל ומביאו בש"ך ז"ל [סי' קצ"ח ס"ק מ"ה] שאין ראוי לשנות מפני הלעז רק כשמזדמן יעשה ממילא עצהיו"ט אבל ח"ו במקום ערעור ולעז בודאי מהראוי ליקח האבן לסלק הלעז אך עכ"פ מפני המחלוקת יניח להם מעכ"ת כי מחלוקת קשה מאוד ואם לדידי יצייתו המערערים יסכימו להחזיר ולעשות המקוה כמו שעשה מעכ"ת וליקח האבן משם כדי שידעו הכל שהמקוה כשר ולאח"כ כשיסכימו שני הצדדים יחטבו השוליים ויתנו אבן תחתיו כי זה כשר עצהיו"ט והי' שלום ר"ח כסלו תרכ"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >מעבר לתחילת הדף