ביאור הגר"א/חושן משפט/כה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כל. כל מ"ש בש"ע בסי' זה הכל ל' הרמב"ם והכל בדרך הרי"ף רק מ"ש בס"ג ואם א"א הוא מ"ש ברי"ף בשם גאון וחזינן ליה נמי דקא' כו':
(ב) כל דיין. ר"ל דאין חילוק בזה בין מומחה וקבלו ונשא ונתן או לא רק שיהיה דיין אבל ז"ש בס"ה לא:
(ג) אם טעה כו' כרב ששת דקי"ל כוותיה בפי"ב דכתובות ובפ"ו דשבועות ובפ"א דסנה'
(ד) מיהו י"א. כמ"ש א"ר אי אתי פסקא כו' דאין לדיין אלא כו':
(ליקוט) מיהו י"א כו'. כמ"ש בכמה מקומות בש"ס שאמרו האמוראים לית הלכתא כהך מתני' (ע"כ):
(ה) (ליקוט) מכח ראיות כו'. כמ"ש בפ' החולץ מאי אינה משנה כו' ע"ש (ע"כ):
(ו) (ליקוט) מאחר שלא נזכר כו'. דעל הגמ' אין רשות להוסיף ולא לגרוע כ"ש לחלוק כמ"ש בפ' הפועלי' רבינא ורב אשי סוף הוראה (ע"כ):
(ז) (ליקוט) מ"מ אין להקל כו'. ע"ז ל"ו א' בכל יכול לבטל כו' הואיל ופשט כו' וכ' הר"ן שם ג' דינין הן פשט ברוב ישראל אפי' ב"ד גדול א"י לבטל לא פשט ב"ד גדול יכול לבטל לא פשט ואין רוב הציבור יכולין לעמוד בהן אפי' ב"ד קטן יכול לבטל (ע"כ):
(ח) ואם א"א. שם בסוגיא ואם איתא ל"ל טועה כו' ארנב"י לרבא כו' לא כלום עבדת:
(ט) אע"פ שגרס. ר"ל אפי' לר"מ דקי"ל כוותיה בזה לד"ה פטור:
(י) ויש חולקין. ר"ל דחייב וסובר דההוא סוגיא כרבנן וע"ש ברא"ש ובתוס' שם ד"ה השתא כו' ופ"ט דב"ק ק"א ד"ה טיהר כו':
(ליקוט) ויש חולקין. ופלוגתייהו תליא בהא דפ' הנזקין דרי"ף פ' כר"י דמבשל וכמ"ש בא"ח רי"ס שי"ח וכ"פ הרמב"ם ופ' נמי להא מתני' דשם המטמא כו' בשוגג וכן נפלו ונתפצעו כו' כר"י ור"ש וכן כל האסו' שבטלו שוגג כו' דאתי כר' יוסי כמ"ש בירו' והביאו תוס' שם ותוס' פ' בחולין טו א' כר"מ מהא דשבת פ"ג למחר נפק דרש כו' ושם דבדרבנן קנסינן כרנב"י והכל כר"מ וכ' תוס' בגטין דהא דמחייב בבכורות אפי' לא נתן ונשא ביד היינו לשיטת ר"מ דקנים שוגג אטו מזיד וכ"כ תוס' בב"ב כ"ב ב' אבל הרי"ף ורמב"ם שפ' כר"י דלא קניס וז"ש אע"פ שגרם להזיק לא נתכוין כו' ועי"ד סי' ק"י ס"ז מש"ש ובא"ח ר"ס שי"ח (ע"כ):
(יא) ולענין הוראת. דכל דכשר ויכול לדון או להורו' מדין תורה פטו' כדקא' בפ"ק דסנה' ג' א' אלא מעתה כו' ואמרי' ועצומים כל הרוגיה כו' והא דק' ר"ע לר"ט מומחה אתה ל"ד אלא ר"ל שהגיע להוראה שאנוס הוא:
(יב) חוזר הדין. שכ' הרי"ף ז"ל בתי' דר"ח דטעמא דלא נשא ונתן דחוזר משום הפסד דבע"ד כיון שפטור אע"ג דפליג על הרי"ף בס"ג בזה:
(ליקוט) ס"א. כל דיין כו'. וס"ב טעה בשיקול כו'. ושיטת הרא"ש והטור דביחיד שאינו מומחה וקבלוהו או יחיד מומחה ולא קבלוהו או ג' הדיוטות שהן כמו יחיד מומחה ולא קבלום מה שעשוי עשוי וישלמו מביתם ויחיד מומחה וקבלוהו או ג' הדיוטות וקיבלום או ג' מומחים אפי' לא קיבלום. אי נקיט רשות מר"ג אפי' יחיד שא"מ ולא קיבלוהו מה שעשה עשוי ופטורים ויחיד שאינו מומחה ולא קבלוהו אין דינו דין אפי' לא טעה אבל אי נקט רשותא מר"ג אפי' יחיד שא"מ ולא קיבלוהו וטעה מה שעשה עשוי ופטור כנ"ל ודוקא דגמיר אלא דלא סביר אבל לא גמיר ולא סביר פסול לדינא ולא מהני רשותא וכ"ז בטעו בשיקול הדעת אבל בטעו בדבר משנה לעולם חוזרין אפי' ג' מומחים וקבלום ואם א"א לחזור חייבים לשלם ובכ"ז אין חילוק בין נו"נ בידו או לא נשאו ונתנו ביד וכן אין חילוק בין יש גדול ממנו או לא אלא דביחיד מומחה וקיבלוהו דעתו דביש גדול ממנו מחזירין אבל אח"כ כ' בשם הראב"ד דאף כה"ג אין מחזירין וכ"כ ברמזי' ובטור וסתר הרא"ש דברי הרי"ף שכ' דכל היכא דפטור הדין חוזר וליתא דהא סיפא דמתני' דבכורות ואם היה מומחה פטור קאי ארישא דקתני מה שעשה עשוי אלא דברישא חייב ובסיפא פטור ועוד דא"כ אמאי אצטריך ר"ח לאוקמי כאן שנו"נ ביד כו' הל"ל מתני' דסנה' במומחה ועוד אמרי' ג' א' אלא מעתה כו' כ"ש שאתה כו' ואם איתא הא הדין חוזר כל היכא דפטור ועוד הרבה להקשו' ע"ש ופ' הראב"ד כרב ששת לבד ואין חוזר הדין אלא בטעה בדבר משנה לבד אבל בש"ה לעולם קם דינא אלא דביחיד שא"מ משלם כמ"ש במתני' דבכורות ומוקמינן לעיל בקבלוהו וכן מומחה ולא קבלוהו כמש"ש ת"ש דמר זוטרא כו' א"ל אי קבלוך כו' וכן ג' הדיוטו' שדינם כיחיד מומחה וכמ"ש ג' א' אלא מעתה כו' וכן שם ל"ב ב' ושם ל"א מיכתב היכי כו' אבל יחיד מומחה וקיבלוהו פטור כמ"ש במתנ' דבכורות ובקיבלוהו מיירי כנ"ל וכן במר זוטרא וכן ג' הדיוטות וקיבלום כנ"ל והוסיף הטור דה"ה לג' מומחים אפי' לא קבלום וראיה לדבריו ממ"ש ר"ע לר"ט פטור אתה כו' אע"פ שלא קבלוהו בפירוש לדעת המפרשים דבעינן קבלה בפירוש וכמ"ש בירושלמי הביאו נ"י וש"פ תמן תנינן דן את הדין זיכה כו' ר"א בשם ר"א כשא"ל הרי את מקובל עלינו כשלשה כו' וצ"ל משום דלהוראה א"צ אלא א' וחייב להורות וה"ה לג' מומחין וכ"כ נ"י אבל עת הרא"ש לפסוק ג"כ כרב יוסף ור"נ ור"נ מפרש דברי רב יוסף דלעולם מתני' דסנה' במומחה ובשיש גדול ממנו ומ"מ לענין פטור אין חילוק כגון שא"א לחזור לעולם פטור כיון שהוא מומחה אבל ביחיד שא"מ אין חילוק בין יש גדול ממנו או לא דר"נ קאי על דברי רב יוסף מדל"ק אלא אר"נ ונ"י כ' דאף בישא"מ חוזר אם יש גדול ממנו כתי' דר' נחמן לבד וגם דברי רב יוסף י"ל כן וקרי לשאין גדול ממנו מומחה כו' אבל אח"כ חזר הרא"ש לדברי ראב"ד דלית הלכת' כר"נ ממ"ש רב יוסף למ"ז אי קבלוך לא תשלם כו' ולא הדריה ואינו מוכרח די"ל דא"א למיהדר ודעת בע"ה ונ"י וש"פ כדעת הרא"ש מתחלה דהלכה גם כר"נ ודעת נ"י ורא"ה דהלכה ככל ג' האוקימתות דר"נ ור"ש ור"ח אבל דעת ר"ה גאון ובע"ה והרא"ש דאין הלכה כר"ח משום דבבכורות האי אוקימתא אליבא דרבנן ואנן קי"ל כר"מ ולעולם אין חילוק בין נו"נ ביד או לא בין לחיוב בין לפטור בין לחזרה ושיטות אחרות שמפרשים בזה ועבנ"י ונקיט רשות מר"ג מהני אפי' לשא"מ דקאמר האי מאן דבעי למידן כו' מ' אפי' א"מ ודוקא דגמיר ול"ס אבל אי ל"ג ול"ס לא כמ"ש תוס' ג' א' ממ"ש ליכא חד ע"ש ושם כ"ה ב' מאי אריא ג' רועי כו' ולא מהני רשותא וכמש"ש ז' ב' דבי נשיאה כו' והכלל להראב"ד טעה בש"ה לעולם קם דינא אלא דבחדא למעליותא כגון מומחה או קיבלוהו חייב לשלם ותרתי למעליותא כגון מומחה וקיבלוהו או ג' מומחים אפי' לא קיבלום פטורים וכן בנקט רשות מר"ג ושא"מ ולא קבלוה ול"ל רשות מר"ג או י"ל רשות ולא גמיר אין דינו דין אפי' לא טע' וג' הדיוטות דינם כמומחה אבל שנים דינם כאחד וכ"ז בטעה בש"ה אבל בדבר משנה לעולם חוזר אפי' בג' מומחין וקיבלום ונקיטי רשותא מר"ג ואם א"א לחזור חייבין לשלם ואע"ג דפריך גמ' ולימא טועה בדבר משנה כו' היינו לרבנן אבל לר"מ חייבין ואפי' לא נו"נ ביד וכמ"ש תוס' שם ד"ה השתא כו' ודברי הראב"ד היא מחווראי מכל השיטות דפשטא דשמעתא מ' דר"נ ור"ש ור"ח. פליגי והלכה כר"ש דסוגיא דשמעתא בכל המקומות כר"ש וכן שם ו' א' פריך דטעה במאי כו' ול"ק אילימא דלא נו"נ ביד כו' וכן ביש גדול ממנו וכן כמה סוגיות מוכיחין כדבריו (ע"כ):
(יג) וג' הדיוטות. ה' א' וע"ש בתוס' ד"ה דן כו':
(יד) ולא יאמר. ע"ז ז' א' (ליקוט) ולא יאמר הדיין כו'. ר"ל אע"ג דאמרי' ברפ"ד דב"ב ס"ב ב' אתמר לה כו' שודא דדייני ופי' ר"ת בכ"מ למי שירצה הדיין יתן הא כ' תוס' שם דוקא שם אמרו כן ובמקו' אחר אמרו יחלוקו אבל בשאר מקומות המע"ה וכמ"ש בפ' אע"פ במורדת השתא כו' לא תפסה לא יהבינן כו' ובפ"ג דב"ב ל"ב ב' והלכתא כוותיה כו' וכפי' רשב"ם שם וכן ההיא מוגרמתא דב"ק וכן כל ספיקא דדינא כמו מרחץ דב"מ וכור בשלשים ומאה מעי איסתרא ומדה בחבל ונכסי דבר שטיא וכן כל ספק ספק מדומע לשלם ולחלה וספק בכור לכהן ולמתנות וספק פטר רחם ובכור אדם ומתנות של כוי ושל בכור ולוי דחטף מתנתא ויד בעה"ש על התחתונה וכיוצא באלו רבו מלמנות (ע"כ):
(טו) אלא אם הוא. כמו שפסקו האמוראים לפעמים כדברי היחיד ואמרו זו אינה משנה:
(גליון) ולא יאמר. האדם כו' אלא אם כו' ואי לאו כו'. עי' בתוס' דב"ב ס"ב ב' ד"ה אתמר כו' והיכא דלא מפרש כו' ע"ש: אם הוא כו'. שבועות מ"ח ב' ההוא דיינא כו' ובב"ב נ"ה א' אנא בהאי כשמעתיה כו' ובשם ק"ע א' אנא כו' כו' ע"ש (ע"כ):
(טז) דכל היכא דאיכא כו'. ב"ק צט ב' ההיא מוגרמתא כו':
(ליקוט) דכל היכא דאיכא ספיקא כו'. עתוס' דב"ב ס"ב ב' ד"ה אתמר כו' וכ"כ הרא"ש שם ובתוס' דב"ק ס"ב א' ד"ה עשו כו' וכ"פ הרי"ף וש"פ בהרבה מקומו' (ע"כ):
(יז) ואם הוא בהוראת כו' והוא. ואי דבר. ודוקא ע"ז שם:
(ליקוט) דכל היכא דאיכא כו' ואם הוא בהוראת כו' כמ"ש בפ' המפלת גבי אשה דממונא כו' וכן בס"פ הזרוע וכן בספ"ק דגטין גבי הולך כזכי התם ספק כו' (ע"כ):
(יח) וכן אם היה יחיד. בכמה מקומות יחיד ורבים הל' כרבים והמדקדק ימצא בין לקולא בין לחומרא בממון ובאיסור וז"ש בכל מקום:
(יט) אפי' בשעת הדחק. עיקר זה הענין צ"ל אחד יחיד ורבים וממנו נלמד גם לגדול בחו"מ ואיתא בפ"ק דנדה ט' ב' ת"ר מעשה ועשה ר' כו' אלא דלא כו' בשעת הדחק אלמא דוקא משום דעבד עובדא אמר כדאי הוא כו':
(כ) אא"כ היה כו'. שם תניא א"ל ר"א לחכ' כו' א"ד טהרות אפוש כו':
(כא) ואפי' אין הרבים. ירושלמי מהא דאמרי' בפ"ב י"ח ב' הנך ג' רועי בקר כו' אע"ג דכ"א אמר טעם בפ"ע. וע' בירושלמי:
(כב) ואם היה מנהג. בר"פ י"ט דשבת במקומו של ר"א כו' במקומו של ר"י הגלילי כו' אתריה דריב"ב הוה כו':
(כג) ואם חכם אחר. סוף פ"ג דערובין בדורו של ר"ג עבוד כר"ג בדורו של ר"י כו':
(כד) כ"מ שדברי הראשונים כו' אבל אם כו'. כ"כ הרא"ש בפ"ג דברכות סל"ה דקאמרו שם התם אמר רבא אע"ג דאיתותב כו' וכן איתא בפ"ו דשבת ס"א א' א"ל אביי דלמא ר"י כו' א"נ שמיעא כו':
(כה) אם נשא ונתן. כתי' דרב חסדא דכן קי"ל בתי' דמתני' כמ"ש בבכורות ובב"ק ק"א וקי"ז ב':
(כו) מה שעשה. הוא מתני' דבכורות. ואם לא. מתנ' דסנה' ובחד מומחה וקבלוהו שוין דהא דקא' בפ"ק ואי לא זיל שלים הוא ג"כ בשנו"נ כס' דר"ח וכן חוזר כשלא כו"נ הכל כטעמיה דר"ח בפ"ד:
(כז) ואם א"א. כר"מ כמ"ש בבכורות וב"ק שם ושם דלמאן דדאין דינא דגרמי אפי' לא נשא ונתן ביד וסבר דאוקימתא דרב חסדא הוא אעפ"כ כהלכתא משום דתני מה שעשה עשוי ואם לא נו"נ חוזר כמתני' דסנה':
(ליקוט) ואם א"א כו'. כמ"ש בבכורות שם לימא תנן סתמא כר"מ כו' מ' לר"מ חייב אפי' לא נו"נ וקי"ל כר"מ וכן בב"ק ק"א קיז ב' אבל הרי"ף סובר דבהא לא קי"ל כר"מ דלא קנסו שוגג כיון דמדרבנן הוא ותוס' אזלי לשיטתייהו דפ' כר"מ דמבשל ורי"ף פ' כר"י שם והרמב"ם אף שפ' כר"י וכמ"ש בא"ח ולקמן סי' שפ"ה ס"א ובי"ד סי' ק"י ס"ל דזה קרוב למזיד הוא ועש"כ ר"ס שפ"ו ועפ"ק דשבת ג' ב' (ע"כ):
(ליקוט) ואם א"א כו'. ס"ל דכאן קרוב למזיד הוא משא"כ בס"ב כיון דמומחה ונטל רשות או קבלוהו מ"ל לעשות ע' תוס' ב"ק כו' רק בס"א דטעה בדבר משנה ודאי אנוס או ז"ש שם ע"פ שגרם כו' ובס"ד כ' שזה מתכוין כו' ומזיד גמור הוא ולכן אפי' אפשר להחזיר חייב ואפי' טעה בדבר משנה ועמ"ש בסי' שצ"ו ס"ד וסי' שפ"ח ס"ה בהג"ה (ע"כ):
(כח) וי"א דאפי'. דלא קי"ל כתי' דר"ח שהוא אליבא דרבנן כנ"ל אלא כתי' דרב ששת כנ"ל וטעה בשיקול הדעת לעולם מה כו' ואין חילוק:
(כט) וכ"ז בשלא כו' אבל. שם ו' א' א"ה אמאי כו':
(ל) או בזה"ז שמכריחין. שם ג' א' אלא מעתה טעו לא ישלמו כ"ש כו':
(לא) דמה להם לעשות. דמטעם זה מומחה פטורו עבנ"י:
(לב) וכשטעו ומשלמין אם כו' ואם. שם ל"א מאי בנייהו כו':
(לג) אבל אם היו. כן מ' שם אא"כ לשלומי אינהו כו' ולימרו ליה כו' משא"כ בחמש':
(ליקוט) וכשטעו כו' אבל כו'. צ"ע הא כ' בסי"ח ס"ד בהג"ה וה"ה אם כו' (ע"כ):
(לד) אע"פ שנטל. דקא' האי מאן דבעי כו' קאי דוקא אמומחה כמו הני עובדי דשם אבל רשות להדיוט אינו כלום כמ"ש שם ז' ב' דבי נשיא' אוקמו כו' כו' הוא יורה כו' ועתיד כו':
(לה) לפי' אין כו'. שם ו' א' גופא כו' איתביה כו':
(לו) ואם טעה כו'. מדינא דגרמי אפי' לשיטת הרי"ף שזה מתכוין להזיק:
(לז) וחוזר ולוקח. שם איתביה וערש"י שם מדקתנא מה כו':
(לח) ואם אין כו'. קאי אאם לא נו"נ ועבה"ג:
(לט) דקנין בטעות. גטין י"ד א':
(מ) ודוקא שגילה. קדושין נ"א ע"ש:
(ליקוט) ודוקא שגלה כו'. כמ"ש בפ"ה דב"מ בענין מחילה בטעות התם זביני כו' וכפי' ר"ת בתוס' שם (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |