שו"ת מהרי"ל/נ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:36, 29 ביוני 2023 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (העלאה מספריא + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת מהרי"ל TriangleArrow-Left.png נ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה דכתב מר דנראה שהוא איסור' לברוח. כו' פרק זה בורר אמרינן שב שני הוה מותנא ואינש בלא זימני לא שכיב משמע קצת דאין לברוח אמנם נראה דאינו אלא משל בעלמא דאמרי אינשי דפרק קמא דחגיגה אמרי' דיש נספה בלא משפט כי הא דאמר לשלוחיה זיל אייתי לי מרים מגדלא נשיא כו' כדאיתא אלמא דטעי שלוחי כל שכן כהאי גוונא דאיתי ויהיב ליה רשותא ודרשינן מאל תצאו וגומר כיון שנתן רשות למשחי' כו': ומהאי טעמא רגילין לברוח. וכן מוכח בספר חסידים שיסד הרוקח דטוב לברוח וטעמא רבה איכא דזימנין נגזר על עיר אחת או מדינה אח'. וזכר לדבר כתב היוצא מן העיר והיתה לו נפשו לשלל. וכתב על עיר אח' אמטיר וגומ' וה"ה לשאר מיני פורעניות המתרגשות וגם משום ביעתותא דמהאי טעמ' נמצא בתשובה שאין צריך להתאבל בעידן ריתחא. וכן נוהגים בארץ לומברדי"א. ואמרינן נמי אל יעמוד אדם במקום סכנה כו' ואמרינן נמי ג' דברים מזכירין עונות של אדם קיר נטוי וכו'. מכל הני מורה דאין טוב לעמוד במקום סכנה כו'. וכן ראיתי גדולים שהלכו למקום אחר והא דאמרינן פרק הכונס כנוס רגלך ויליף מקראי טובא: שמעתי מפי מה"ר שלום שי' דלאחר שהתחיל ונתחזק ואיתיהיב לי' רשות' למסגיה להדיא יש לכנוס רגליו. ואמרינן נמי כל הדרכים בחזקת סכנה. אבל מתחלה טוב הוא לברוח. ומסכ' תענית איכא מותא ביה חוזאי גזרינ' תענית אף על גב דמרחקי' טוב' דשכיח' שיירת' ואיתא נמי התם אמר ליה לשמואל איכא מותא בחזירי גזרי' תענית דדמייא מעייהו לבני אינשי וכל זה מורה אהא דאמרינן אין מבחין כו' על כן נראה דאין כאן שום איסור:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף