רמב"ן/קידושין/ע/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע ספר המקנה רש"ש |
גמרא הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קא אתינא עבדא הוא, פי' דלא אשתייר מנייהו אפילו חד והעבדים קורין אותם בשמם ממעשה דהורדוס בריש פרק השותפין דף ג' ע"ב.
ואיכא דקשיא ליה והא אמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירו' ואין צריך גט שחרור וכן המתיאש מעבדו כדאיתא בפרק השולח דף מ' ע"א וכן נמי נתיאשו מהם בעלים וניחא ליה שמא לא נתיאשו שהיו סבורים שתבא השעה לכשעבר וישתעבדו בהן שמצוים הן בעלי זרוע ליפול.
ואחרים אמרו משום שיורשיהם של בני חשמונאי אינן ידועים כאן שהם הרגו כל מי שהוא ידוע להם ושמא יש קטן במדינת הים שאינו מתיאש או גדול שלא נתיאש שאינו יודע בהן לפיכך פסלום והעמידום בחזקתן עד שידוע לך שנשתחררו.
ולי נראה דהנך אמוראי לא סבירא להו כשמואל במפקיר ומתיאש מעבדו דק"ל צריך גט דכי אמר שמואל כל מאן דאמר מבית חשמונאי קא אתינא עבדא הוא לאו למפסלי בהו [אלא] לומר שאינן כהנים אלא עבדי כהנים הם.
ואי קשיא נמי הרי אמרו עבד הבא על בת ישראל הולד כשר ושמואל הוא דסבר הכי ואם כן למה פסלום הרי נשאו בנות ישראל לא קשיא שאי אפשר שאין כהן אחד שנש' אשה כיוצא בו מקרובותיו ונמלא שנטמעו בהם עבדים ועיסה כיוצא בזו אסורה לבא בקהל ולא עוד אלא דאפשר דרובינהו נמי נשאו כיוצא בהם ומשעה שפסקה גדולתם לא רצו לדבק בהם ישראל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |