ערך/נזירות

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי נזירות

		יש לאחד ערך זה עם הערך ערך/נזיר.
			לדיון

אם נזירות איסור גברא או חפצא

ע' פי' הרא"ש (בנדרים ב:) שנזירות הוי איסור חפצא, [וכן משמע בתוס' הרא"ש בנדרים ב: ד"ה איידי], וכ"כ הריטב"א (בנדרים ו. מדפי הרי"ף במשנה של יש נדר בתוך נדר), אמנם בשבועות (כב: ד"ה או דילמא) כתב הריטב"א דנזירות איסור גברא. [ויש עוד סתירות בזה בריטב"א ע' בדבריו בעירובין ל: וע' שטמ"ק נדרים ב: ועוד. וע' בהערות הגר"א יפהן בריטב"א מוסד הר"ק נדרים יג: הע' 367, ושם ציין למגיה למאירי נזיר ד (בהוצאת מכון התלמוד הע' 81) ולעינים למשפט ב, ב ד"ה נדרים שביררו שיטות הראשונים בנידון אם נזירות איסור חפצא.]

גדר נזירות

יש כמה דעות מה גדר הנזירות: א. דעת מהריב"ל (ח"א כלל ו, מ/מד): איסור חפצא על היין וכו'. ב. דעת מהר"י באסאן (בשו"ת מהרי"ט ח"א נד קרוב לסופו): איסור חפצא על גופו כגון פיו לשתיית יין וכו'. ג. דעת מהרי"ט (ח"א נג ד"ה ואני וד"ה וכך): מקדיש גופו ונאסר ממילא [ולכאורה כן מבואר בריטב"א בשבועות (כב: ד"ה או דילמא).] ד. דעת הגרש"ש (נדרים סי' ד): קבלה על עצמו. ובחי' ר' שמואל (נדרים סי' ד) כתב שכ"ד הגרי"ז בספרו בחי' לנזיר טז: (42). וע"ע חי' ר' שמואל יבמות סי' ו.

וע' מש"כ לעיל אם הוי איסור חפצא. וע' אבני מילואים (בתשובות שבסופו סי' טו ד"ה והנה, ובסי' כב ד"ה ונראה), וע' ש"ך יו"ד רו, י. וע' קרן אורה ושלמי נדרים נדרים ב: ובהע' לתוס' רא"ש בנדרים (ב: ד"ה איידי הע' 15 ובהוצאה אחרת 23) ציין לשו"ת רדב"ז (תתקנד) ולשו"ת מהרשד"ם (ח"א יו"ד עו), ולתוס' שבועות (כה. ד"ה חומר). ולט"ז (יו"ד ריט, א), ולגינת ורדים (יו"ד ב, ב), ולחקרי לב (יו"ד לג).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף