שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/טו/ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה טו

ח) בזמן הבית שהיו להם עבדים שאינם משוחררים וכן בזמן הזה בערי תוגרמה לא נתבאר בפוסקים אם חייבים בארבע כוסות ככל מצות שהנשים חייבות או לא ונראה דתלי בפלוגתא דרשב"ם ותוספות בפסחים ד' ק"ח ע"ב בפירוש אמרם שאף הן היו באותו הנס דרשב"ם שפירש שעיקר הנס נעשה על ידן זה לא שייך בעבדים בזמן הבית אבל למה שפירשו התוספות שאף הן היו משועבדות לפרעה במצרים גם העבדים בכלל החיוב ועיין בכרתי ופלתי בהלכות שחיטה סי' א' סק"ג ודוק כן כתב ידידי הגאון מוהרש"ף אבד"ק ליאדי יצ"ו בספרו הבהיר כנים חמד ח"ג ד' ח' סוף ע"א ודברי הגאון בפלתי שם הם שעל מה שכתב מרן הכל שוחטין אפילו נשים ועבדים הביא מה שנחלקו רבותינו הטורי זהב והשפתי כהן בסתם עבדים האמור בש"ס אם הם שאינם משוחררים שוב כתב ודע דהרמב"ם בהלכות מגילה פרק ראשון דין א' כתב הכל חייבים בקריאת מגילה אנשים ונשים גרים ועבדים משוחררים הרי שלא כתב סתם עבדים רק עבדים משוחררים אך באמת יש לומר דסבירא ליה דאף דכללא דכל מה שאשה חייבת עבד חייב מגזרה שוה דלה לה במגילה דנשים גופייהו חייבות מטעם שהיו באותו הנס וזה לא שייך בעבדים ולא גזר המן רק על בני ברית ולא על עבדים לכן עבדים פטורים ולכן כתב הרמב"ם משוחררים וזה באמת נגד דעת התוספות דהקשו למה לי קרא דנשים חייבות בארבע כוסות תיפוק ליה דהיו באותו הנס דיש לומר דאיצטריך דמכח היו באותו הנס היו עבדים פטורים מה שאין כן השתא דרבינהו קרא אף הם חייבים מגזרה שוה דלה לה עכ"ל ומובן מזה שדעת הגאון בפלתי דמאי דעבדים חייבים בארבע כוסות הוא משום דרבי קרא חיובא בנשים דאי לאו הכי מטעמא דהיו באותו הנס לא הוה מחייבינן לעבדים בארבע כוסות וזה כנגד היסוד של הרב יצ"ו שכתב דלפי פירוש התוספות בההיא דהיו באותו הנס שהיו משועבדות לפרעה גם העבדים חייבים זהו מה שנראה בכונת רמיזתו וציינו לדברי הכרתי ופלתי ואולם לי הדל פליאה דעת ממנו ואני בער ולא אדע היכן מצינו שהקשו התוספות כן שהרי זה לשון התוספות בפסחים ד' ק"ח (על מה שאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בארבע כוסות שאף הן היו באותו הנס ואי לאו האי טעמא לא היו חייבות משום דנשים פטורות ממצות שהזמן גרמא אף על גב דארבע כוסות דרבנן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון עכ"ל הנך רואה שאין שום רמז בדב"ק ממה שכתב בשמם ואעיקרא דמילתא לא ידענא שום ילפותא בש"ס לחיובי נשים בארבע כוסות לבר מטעמא שהיו באותו הנס כי היכי דתיקשי להו לרבותינו התוספות למה לי קרא וכו' ולולי דמיסתפינא אמינא שיש טעות סופר בדב"ק ובמקום ארבע כוסות צריך להיות אכילת מצה וכונתו למה שכתבו התוספות במגילה דף ד' ד"ה שאף יש מקשה למה לי היקשא דכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה תיפוק לי' משום שהן היו באותו הנס אף הוא היה מתכוין ליישב קושיא זו דאי חיובא דנשים הוה מהאי טעמא היו עבדים פטורים וכו' ולכל הדברות מאי דפשיטא ליה להגאון פלתי דמטעמא דהיו באותו הנס היו העבדים פטורים מארבע כוסות או מאכילת מצה דמשמע ליה שהעבדים לא היו בכלל הנס נראה שאינו מוכרח ואף אם לגבי מגילה נאמר דהם לא היו בכלל להשמיד דלא עליהם היתה גזרת המן מכל מקום לגבי ארבע כוסות או אכילת מצה לפי פירוש התוספות בשאף הן היו באותו הנס שהיו משועבדות לפרעה נראה דשפיר קאמר ידידי הרב כרם שלמה יצ"ו שגם העבדים היו בכלל הנס ולא עוד אלא דגם בגזרת המן יש לומר דלפי פירוש התוספות גם עבדים היו בכלל הנס דכיון דגזר המן על כל בני ברית וסתם עבדים מלין אותם לשם עבדות הרי גם הם היו בכלל בני ברית בגזרת המן ומה שנראה מדברי הרמב"ם דעבדים שאין משוחררים פטורים מקריאת מגילה אפשר שטעמו משום שמפרש כרשב"ם דעיקר הנס נעשה על ידן אבל לפי פירוש התוספות ודאי גם הם חייבים ומטעם שהיו באותו הנס כן נראה לפום ריהטא וצריך להתיישב והודעתי מזה לידידי הרב כרם חמד יצ"ו וכתב לי שכדברי ממש נמצא בהקובץ תורה מציון חוברת ב' סי' ל' דף ל"ה ע"א האי קושיא והאי פירוקא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף