מגיני שלמה/כתובות/פ/ב

מגיני שלמה כתובות פ ב

דף פ' ע"ב

ד"ה נכסי' בחזקתן. כבר הארכתי בקונדרסי ביבמות מה שקשה לי הצעיר על דברי ר"ת ז"ל ועתה אזכיר קצת מזה דלע"ד תימא לדברי ר"ת דס"ל דיחלוקו דמי שמת דב"ש קאי אהכל אכתובה ונצ"ב א"כ למ"ד בחזקת יורשי האשה תקשי דב"ש דאית להו שטר העומד לגבות כגבוי דמי אפ"ה ס"ל דיחלוקו ולא שקלי יורשי האב כולה ואפי' פלגא לא הוי שקלי כיון שהיא בחזקת יורשי הבעל כמו הכא גבי שומרת יבם דלא שייך כל העומד לגבות כיון דלא ניתנה לגבות מחיים נשאר הכל בחזקת יורשי הבעל א"כ התם דיחלוקו הוי מטעם כל העומד לגבות כמ"ש התוס' בהדיא פ' מי שמת ד"ה נכסים בחזקתן כגבוי דמי שייך גם בנצ"ב דהא כולה שמעתין דלקמן אנצ"ב קאי לפי' ר"ת ולב"ה דלית להו כגבוי דמי כדאית' לקמן בשמעתין ס"ל דהוי הכל בחזקת יורשי האשה וזה תימ' א"כ ע"כ צ"ל דפליגי ב"ש וב"ה דב"ש סברי דהבעל הוא מוחזק בנצ"ב וא"כ הכא שהוא ספק מי מת תחילה ואם הוא מת תחילה יורשיה מוחזקים דשטר העומד לגבות כו' ואם היא מתה הוי יורשיו ודאי' ולכן יחלוקו וכדפי' רש"י ביבמות פ' החולץ וא"כ צ"ל ע"כ דב"ה סברי דלעולם היא מוחזקת בנצ"ב ואפי' בחיי בעלה שהוא ברשותו מ"מ היא נקראת מוחזקת דאי ס"ד דס"ל דבחייו הוי הוא מוחזק א"כ הכא שהוא ספק דילמא היא מתה תחילה למה נעמיד בחזקת' להוציא מחזקתו דהשת' ב"ש דאית להו כגבוי דמי מ"מ כיון שהבעל היה מוחזק בחייו שקלי יורשי הבעל פלגא ק"ו לב"ה דל"ל כגבוי דמי ואפי' את"ל דבהא פליגי ב"ש וב"ה דנהי דהוי מוחזק בחייו מ"מ היכא דמת וודאי כיון דאין לו חזקה א"כ היכא דספק מת הוי חזקתו ספק שמא מת ואין לו חזקה וחזקתה מקרי וודאי הואיל והוחזקה נחלה באותה משפחה כדאית' פ' מי שמת אין ספק מוציא מידי וודאי וכיוצ' בזה קצת כתב רש"י פ' החולץ ואע"ג דהתם אנ"מ קאי וב"ש סברי כיון דמ"מ הוא מוחזק בחייו והם בידו א"כ בספק מת הוי יורשיו ודאין וגם היא וודאי מכח כגבוי דמי כמ"ש ויחלוקו מ"מ קשה לע"ד. דלא מצינו שיהא חזקת מרא קמא עדיפ' מחזקתו שהוא מוחזק בה והכי מוכח בהדיא בהשואל דף ק' דפריך ולחזי ברשות דמאן קיימא כו' ומשני דקיימא באגם ופריך ונוקים אחזק' מרא קמא משמע דאם א' מוחזק לא מהני חזקת מרא קמא ופשוט הוא אלא ע"כ ס"ל דלעול' היא נקראת מוחזקת וא"כ איך אפשר לומר דכ"ע מודו דביבם הוי בחזקת הבעל דאיך קאמרי ב"ה נכסים בחזקתן פי' שהיו עד עתה והלא חזקתן הן חזקת יורשי האשה דהיא כמוחזקת כמ"ש ואיך אפשר לומר דבחייו היתה היא מוחזקה ועתה שמת הוי היבם מוחזק וכי עדיף היבם מבעל. ואפשר דלדברי ר"ת ז"ל אין חזקתן פירושו חזקה אלא ר"ל במקומן הראשון שמי שנשתמש בהן בתחילה ישתמש בהן גם עתה ואע"פ שאינו מוחזק. ואין הלשון משמע כן. לכך נ"ל דרש"י ס"ל דב"ש דקאמרי יחלוקו יורשי הבעל כו'. קיימי גם אנצ"ב לכ"ע דהא עיקר דיוקא דרב אשי פ' החולץ דדייק דלא קאמר אכתובה מדלא קתני איפכ' יורשי האב עם יורשי הבעל וזה שייך בכתובה מנה מאתים ותוספת שהבעל מוחזק. אבל נצ"ב הוי שפיר יורשי האב מוחזקין יותר כיון שהיא הכניסה לו כמו נכסי מלוג אלא דגם יורשי הבעל שקלי פלגא מחמת שהיו בידו וכולי אמוראי דפליגי במי שמת היינו אליב' דב"ה אבל אליב' דב"ש מודו דס"ל דשניהם היו מוחזקין דע"כ למ"ד בחזקת יורשו האשה לא מצי ב"ש למסבר הכי וכמ"ש וא"כ נוכל לומר דכ"ע ס"ל דלב"ש שניהם מוחזקין ולכן יחלוקו וגם הכא ס"ל דיחלוקו ואע"פ שלא ניתנה כתובה לגבות מחיים זה לא שייך כ"א בכתיבה ממש דבעינן כשתנשא לאחר כו' אבל לא בנצ"ב דלכשתנש' לאחר לא קאי כ"א אעיקר כתובה מה שכתב ליכי שהוא כתב לה ליתן לה משלו אבל נצ"ב שהכניסה יש לה קודם חליצה ג"כ אלא דמספק' להו אי זיקת נשואה הוי נשואין או לאו ולהכי יחלוקו כמו בנ"מ ולאוקמת' דאביי הוי ג"כ הטעם כמו בנ"מ ושפיר היו יורשי הבעל עם יורשי האב כיון שהיא הכניסה כמו נ"מ ועו' דאי נמי שניהם שוין לא קשה מידי דכיון דשניהם שוין מה לי דתני יורשי הבעל עם יורשי האב או איפכ' כיון שאין א' מהם מוחזק יותר מחבירו ודווק' גבי כתובה שהיא לגמרי ביד יורשי הבעל ק' דליתני איפכ' ואע"פ שרש"י במתני' הביא הגמרא דיבמות ולא הביא רק נ"מ היינו משום דהתם לא הזכיר התלמוד רק נכסים הנכנסין והיוצאין והתלמוד ניח' ליה התם לפרושי מתני' גם למ"ד בחזקת יורשי הבעל וכמ"ש התוס' ז"ל אתלמודא דהכא בדבור שאחר זה ועוד דדייקת מריש' ולשון רש"י ז"ל דייק מסיפ' דסיים אבל יורשי האב לא יחלוקו בכתובת הבעל ולשון כתובת הבעל לא משמע רק אמנה ומאתים שעשה הבעל אבל נדוניא אף דקרוי כתובה סתם בלשון חכמים מ"מ אין קרוי כתובת הבעל דהיא הכניסה לו אלא רש"י מלתא דפסיקא נקט. ואע"ג דכתב רש"י דמה יעשו בכתובתה פירושו נדוניתה וכתב בכתובה שיירה משמע דנדוני' שיירה י"ל דרש"י פי' דכתובה פירושו אף נידוניתא דקשיא ליה כיון דב"ה מפרש דין נדוניא ג"כ ע"כ צ"ל דגם ברישא היתה השאלה מה יעשו גם בנדוניא אבל השיור לא היה כ"א במנה ומאתים כדכתב כתובת הבעל וכמ"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף