מגיני שלמה/פסחים/כט/א

מגיני שלמה פסחים כט א

דף כ"ט ע"א

ד"ה בדין הוא פי' רש"י מותר באכילה וק' דא"א כו' היה נלע"ד לישב ע"פ שיטת הרמב"ם ז"ל והביא דבריו הרא"ש ז"ל פ"ק דאם הכותי אלם וכופיהו לישראל אע"פ שלא קבל עליו אחריות הוי כדידיה ואסור וא"כ נלע"ד דה"ה איפכא דאם הכותי חלש ולא יוכל לכופו לישראל לשלם אע"פ. שחייב באחריות שרי כיון דלא ישלם לו כלומר א"כ נוכל לומר דמיירי דגזל ממצרי וכיון שלא ישלם לו אע"פ שחייב באחריות לא הוי כדידיה אבל יותר נראה לפרש דר"י סבר דבר הגורם לממון לאו כממון דמי דר"ש הוא דאמר הכי ופליגי רבנן עליה ור' יודא נמי בר פלוגתיה הוא ובפ"ק אמרינן דאפי' למ"ד לאו כממון דמי בכל התורה מ"מ בחמץ מדכתיב לא ימצא הוי כממון וא"כ כיון דבאמת לאו כממון אלא דלענין בל יראה כתיב קרא א"כ לענין אכילה כיון דא"א למשכח בענין אחר א"כ מה דמיעט רחמנא של אחרים ע"כ כה"ג הוא וא"כ גלי קרא דלענין אכילה לאו כממון דמי כמו בכל התורה ולא ילפינן בג"ש אלא דשל אחרים שרי אבל לאסור באחריות לא ילפינן מהתם כיון דגלי קרא בהדיא והרבה מצינו דוגמתן דילפינן שום דבר בג"ש ופריך אי מה התם כך ה"נ ומשני בשלמא התם איכא למימר הכי אבל הכא אי אמרינן הכי למאי מבעיא או משני שאני הכא דרבי קרא. והקושיא הב' י"ל דלרבותא דרבא נקט אחר הפסח:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף