עצמות יוסף/קידושין/ס/ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רבי זירא וכו' כי סלקי להתם וכו' וקאמר משמע דרבי יוחנן הכל מודים וכו' לא נחלקו וכו' פרש"י כלומר לא מספקא להו לרבנן אי תנאה אי חזרה אלא במהיום ולאחר מיתה וקשה דהא רבי יוחנן לא הוי טעמיה משום דמספקא ליה אי תנאה אי חזרה אלא משום גזירה דמהיום אם מתי וכו' ותתייבם ואין בכך כלום כדאסיק לעיל ואי הוה מספקא אי תנאה אי חזרה אינה יכולה להתייבם ואפשר שדעת רש"י דרב משרשיא הוא דקאמר ההי' טעמא ולשיטתו קמתריץ תלמודא אבל דעת המקשה היתה דטעמא דרבי יוחנן משום דמספק' ליה אי תנאה אי חזרה ואפשר דלזה תנאה ולזה חזרה ולכך צריכה גט מכולן וכ"כ הרב מוהרי"ק בפירושו על דברי הרמב"ם ולשון זה דרש"י ז"ל מסייע לו:
פיסקא ע"מ שיש לי ר' זוז וכו' וניחוש שמא יש לו וכו' המוסכם מן הסוגיא דהיכא דאין עדים בדבר הוו קדושי ספק ואם אמר ע"מ שיש לי ביד פ' כתבו הפוסקים שאפי' יאמר אותו פ' שאין לו בידו הוי ספק מקודשת אבל אם אמר ע"מ שיאמר פ' כתב הטור שאם אמר אותו פ' מקודשת ואם לאו אינה מקודשת והיא תוספתא מפורשת ויש לספק אי צריך שיאמר אין לו בידי או דילמא אפילו שתק לא מהני כיון דתלוי באמירתו ונראה דכל שלא אמר שיש לו בידו אינה מקודשת ואכתי יש להסתפק ולומר אמאי אינה מקודשת בספק ומ"ש ממקדש לאשה ע"מ שיאמר אביו אין שכתב הטור בשם הרמ"ה דמקודשת בספק ואפילו אמר עכשיו שאינו רוצה שמא יאמר אין לאחר זמן הכי נמי ניחוש שמא יאמר שיש לו בידו לאחר זמן. ונראה דכל זמן שלא אמר אותו פלוני שיש לו בידו לא סמכא דעתא ולכך אינה מקודשת כלל ולענין דינא נ"ל שמי שאמר ע"מ שיש לי מנה אם ידוע בעדים שיש לו מנה הויא מקודשת אפי' יאמר שאין לו ואם אינו ידוע בעדים שיש לו מקודשת בספק ודוק' כשאינו בידו אבל אם המנה בידו מסתמא כל מה שיש ביד האדם הוי שלו ומקודשת קדושי ודאי אע"פ שאין לנו עדים שהוא שלו כל שלא אמר שאינו שלו כ"כ הר"ן ז"ל ונראה שכל הפוסקים יסכימו בזה וראיתי להר' מהורי"ק סימן ל"ח שכתב ז"ל ורבי' שמצריך שיהיה ידוע בעדים שהם שלו חולק על הר"ן עכ"ל ונ"ל דהטור איירי כשאינו בידו ומסכים עם הר"ן וראיתי כעת בתשובה הרב נדפסו מחדש ושאל ממנו לשון זה והרב הליץ בעד עצמו ואחר השקידה ראיתי דבריו ראויים אליו ז"ל ומ"מ מה שכתבתי נראה לי שיש לו פנים פיסקא ע"מ שאראך וכו' תנא לא נתכוין זה אלא לראות משלו וכו' ואם הוא שולחני וכו' וק' כיון דמתני' קמל"ן דבעי' שלא תהיה משל אחרים וכמו שהשמיענו התוספת' לא נתכונה זה אלא לראות משלו מאי פריך פשיטא דהא הך מילתא גופא אשמועינן מתניתין ואפשר שהוא לשון התוס' ופריך פשיטא דכיון דקתני התוספתא לא נתכוונה זה אלא ואות משלו שוב אינה צריכה התוספתא למתני' ואם הוא שולחני וכו' ומשני דקמל"ן אף ע"ג דנקיט דמי בעסקא וכה"ג צריך למימר לקמן גבי הא דפריך גבי אם הראה בבקעה וכו':
מתני' ע"מ שיש לי בית כור וכו' וניחוש שמא יש לו והדר פריך למה לי למתני וכו' ועושה צריכות נראה דהך קושי' שייכא עם מה שקדם הא בקדושי ודאי וכו' דאם לא כן הייתי אומר דלהכי איצטריך הך מתני' משום דלא דמיא למתני' דלעיל דהויא ספק וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |