קרן אורה/תענית/כד/ב

קרן אורה תענית כד ב

דף כ"ד ע"ב

גמרא אי שלפת אחרינא מחריבנא לעלמא היינו ע"י ריבוי גשמים ויבא מבול ח"ו ובירושלמי אמרו האי מילתא על רב אדא בר אהבה כי הוי שליף חד מסאני הוי אתי מיטרא וכי הוי שליף אחרינא הוי טייף היינו שירדו בשטיפה רבה ועיין מהרש"א ז"ל בח"א:

שם גמרא מאי מצלי יהי רצון שתהא השנה הזאת גשומה אם שחונה כו' רב אחא ברי' דרבא מסיים ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה ואל יצטרכו עמך ישראל זל"ז כו'. נראה דמה שהתפלל כה"ג ע"י היא ע"פ המדרש גבי יעקב אבינו ע"ה דעל הכל השיבוהו ועל הפרנסה לא השיבוהו כי שערי הפרנסה צריכים רחמים גדולים ובאמת היא ההכנה הגדולה והעיקרית למנוחת ישראל ולהפנות לעבודת בוראם ית' ע"כ כאשר נרצה עון ישראל ביה"כ ועת רצון הוא ולא הי' רשאי להאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל ע"כ התפלל בקצרה על גשמי שנה שיהיו מבורכים ומטר היינו פרנסה. ומסיים בה רב אחא ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה ולא יצטרכו כו' והוא מה שאמרו ז"ל בריש ברכות שדוד המלך ע"ה הי' קם בחצות לילה ועסק בתורה ובשירות ותשבחות וכשעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אליו ואמרו לו עמך ישראל צריכים פרנסה עד שהשיבם לכו פשטו ידיכם בגדוד ולכאורה למה להם לומר זאת בכל יום כיון שכבר נתן להם עצתו אבל דבריהם ז"ל נפלאים הם כי בחי' מלכות בית דוד ידוע לו וזרעו לבד ניתנה המלוכה משמים וכנודע דבריהם ז"ל שהוא רגל רביעי ומה שנאמר בשבחה של אשת חיל ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה כדוגמא הזאת יתנהג דוד המלך ע"ה עם עמו ישראל וכמו שמלכות שמים מקבלת שפע וברכה מחצות עד עלות השחר ובעלות השחר היא מחלקת לכל ברי' כמש"נ ואתה נותן להם את אכלם בעתם כן התנהג דוד מלכנו עם עמו ישראל ומחצות עד עלות השחר עסק בתורה אח"כ הלכו בזכותו ובכחו לחלק שלל כמש"נ גמלתהו טוב כו' ושלל לא יחסר והדברים ידועים למשכיל ומזה אנו רואים כי עיקר פרנסת ישראל תלויה במלכות בית דוד ומעת אשר ניטלה ממנו בעונינו חסרנו כל ע"כ התפלל הכה"ג ע"ז ולא יעדי עביד שולטן מבית יהודה וכאשר לא יסור שבט מיהודה אז לא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר כי יחלקו שלל אויביהם וכנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף