עונג יום טוב/קנו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

עונג יום טוב קנו

סימן קנו

שאלה גט הנשלח לאשה ששמה חשא ובמקום הנתינה המבטא חשא בשין ימנית וכן חותמת עצמה ונכתב בגט חסא בסמ"ך כי כן המבטא במקום הכתיבה:

תשובה נראה לענ"ד דהגט פסול בלי ספק דאף שיכול להיות ששם חשא יוצא משם חסא אין דורשין לשון הדיוט בזה, והעיקר בגט לכתוב בשם כמו שקוראין ודווקא בשם הקודש שברור הדבר שהשם יצא ממנו לא איכפת לן במה שמשנין קצת הקריאה וכותבין שם הקודש כמו שמוזכר בקרא והכל יודעין שהשם שנקרא יוצא משם הקודש רק שמורגלין לשנות קצת ולהכי יודעין הכל מי המגרש ומי המתגרשת אבל שם חסא אינו מוזכר בכתוב וכיון שבמבטא מקפידין שלא לשנות ס' בשין ימנית הוי שינוי השם ועיין במהרי"ט חלק ג' (סימן ט"ז) שכתב שם בנדון חלוץ שלא היה יכול לדבר הקריאה דחליצה האותיות כהלכתן והתיר לחלוץ ומביא ראיה מהא דאמרינן (במגילה כ"ד) חיפני ובישני לא ישאו כפיהם מפני שאומרים על אלפין עיינין ועיינין אלפין ואטו בחיפה ובישן לא נשאו כפיהם. א"ו דאינו אסור אלא כשהחיפני ובישני באין למקום אחר לישא כפיהם אבל במקומם שהכל מכירין בלשון המגומגם הזה שרי עי"ש. ולכאורה דבריו צריכין ביאור דהא משם מוכח להיפך דכיון דכשהחיפני ובישני באין למקום אחר אין נושאין כפיהם מפני שאין מכירין בלשונם ה"נ החלוץ הזה הרי הוא עומד בין ב"א שמדברים בלי גמגום וקריאתו פסולה אבל באמת דברי מהרי"ט נכונים בטעמן וראייתו דבשלמא אם בחיפה ובית שאן נמי לא היו רשאים לשאת כפיהם אעפ"י שהכל מבינים לשונם א"כ חזינן דהאמירה בעצמה פסולה אם הלשון מגומגם באותיותיו ואז הי' אפשר דגם בחליצה הקריאה בעצמה פסולה וכמי שלא קרא דמי אבל כיון דחזינן דבמקומן רשאין לישא כפיהם הרי חזינן דלענין עצם האמירה מיקרי אמירת הפסוק אף שקורא האותיות מגומגם ולהכי במקומן נושאין כפיהן רק שלא במקומן הקפידו חכמים שלא ישא כפיו מפני השומעין שיטעו בלשונם כשיאמר אלפין יסברו שאומרין עיינין ודחו אותו מנ"כ כמו במי שידיו צבועות וכדומה להכי גבי חליצה דלא מצינו שהקפידו חז"ל על טעות השומעין רק שיאמרו הפסוק כהלכתו כשר אף בלשון מגומגם דמזה מוכח דלשון מגומגם נמי מיקרי קריאה מדנושאין כפיהם במקומם, וראיית מהרי"ט ז"ל נכונה. הרי חזינן דהיכא דבעינן שיבינו השומעין לא מהני לשון מגומגם, וא"כ בגט דשינוי השם פוסל דבעינן שיהא מוכח מתוכו להקוראים הגט שידעו מי הם המגרש והמתגרשת ודאי דבמדינה שמקפידים שלא להחליף ס' בשין והחליף כותב הגט פסול שהרי יטעו הקוראים בשם המגרש ובמדינתינו מקפידים ע"ז שלא להחליף ס' בשין והלכה פסוקה היא דמקום הנתינה עיקר ואם יש שתי שמות כותבין שם מקום הנתינה ועיין בדברי הגאון מבריסק ז"ל בת' מהרי"ם סי' ל"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף