אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפג/תשרי/ב

יום שלישי ב' תשרי - רבי דוד רפפורט

שבות ומוקצה במקדש

המקדש דוד (קדשים סימן כה סק"ו) מחדש שאף שאין שבות במקדש, היינו דוקא שאר איסורים דרבנן, אבל טלטול מוקצה לא הותר אף במקדש, משום שמוקצה הוא איסור חמור טפי, וכמו שייסדו התוספות ישנים (ג:) מכח מה שביצה שנולדה בשבת אף בספק איסור אסורה, ואף שספק דרבנן לקולא, וייסדו התו"י שמוקצה חמור והוי כעין דאורייתא. ואם כן, מחדש המקדש דוד, שהוא הדין לענין שבות במקדש, מוקצה אסור.

ודוגמא לדבר מביא המקדש דוד מדברי התוספות בעירובין (קב:) על המבואר בגמרא שם ששבות של 'ציר העליון' לא התירו במקדש, ופירשו התוספות: דשבות גדולה כזה לא התירו במקדש. ואם כן כל שכן שמוקצה שהוא כעין דאורייתא לא התירו במקדש.

עפ"ז מבאר המקדש דוד את טעם הדבר שסידור הקנים לא דחה שבת במקדש (עיין תוספות מנחות צז. ד"ה לא), וזאת משום שסידור הקנים אינו אסור רק משום שבות אלא גם משום מוקצה, כמבואר בגמרא בשבת (קכג:). וכן שרץ וגחלים שבמקדש שאין מכבדין אותם בשבת, אין הטעם משום ש'יש שבות' אלא משום שהם 'מוקצה' ומוקצה חמור ואסור אף במקדש.

אלא שמקשה על כך המקדש דוד, מדברי הגמרא בראש השנה (כט:) שראש השנה שחל להיות בשבת, תוקעין במקדש, ופירש רש"י שהוא משום שאין שבות במקדש. ולכאורה קשה, הלא השופר הוא גם מוקצה, כמבואר בגמרא בשבת (לה:) שברייתא זו האוסרת סידור הקנים קודם 'התרת כלים' נשנית [היינו קודם שהותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר] וכבר נתבאר שמוקצה יש במקדש.

ומחלק המקדש דוד שאין לדמות הדברים זה לזה, שכן השופר הוי מוקצה רק משום שהוא 'כלי שמלאכתו לאיסור', וכיון ש'אין שבות במקדש' ובמקדש אין מלאכתו מלאכת איסור, ממילא אין כאן כלי שמלאכתו לאיסור ואין טעם לאוסרו משום מוקצה. שונה מכך סידור הקנים, אע"פ שאין איסור בסידורן כיון שאין שבות במקדש, אבל הלא התבאר מדברי הגמרא בשבת שמשנה זו נשנית קודם התרת כלים, ואם כן אף שהם כלי שמלאכתו להיתר מכל מקום הוי מוקצה - ומוקצה לא התירו במקדש.