ערך/בן פקועה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בן פקועה
ברכה על השחיטה
כתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תקכה) שכששוחט בן פקועה משום מראית העין צריך לברך על השחיטה, וכ"כ לענין הפרשת חלה בעיסת ארנונה שאין מפריש אלא משום מראית העין (פסחים ו.) מכל מקום מברך על הפרשתה[1].
ובשו"ת בשמים ראש (סימן רפג) כתב שלא יברך על השחיטה[2].
גדר ההיתר
חקרו המפרשים[3] בגדר היתר בן פקועה, האם חשוב שהותר הולד בשחיטת האם, או שדין הוא בבן פקועה שאינו חייב בשחיטה אף ששחיטת האם לא עלתה לולד.
אי בעי נחירה
בשיטה מקובצת (ב"ק מא.) מביא בשם תוס' רי"ד דבן פקועה בעי נחירה ואם מת מיתת עצמו אסור באכילה. וכ"כ בפרשת דרכים (דרוש א), אכן בתוס' שם ועוד ראשונים חולקים בזה.
בגונב בן פקועה וטבחו
בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' יד) כתב שהגונב בן פקועה וטבחו אינו חייב עליו כיון דשחיטת בן פקועה אינו לצורך היתר אכילה.
- ↑ הו"ד בהגהות רע"א על השו"ע יו"ד סי"ג ובקובץ שיעורים (פסחים אות כא).וע"ע פר"ח סק"ה, ופרי תואר סי' י"ט סק"א, מה שתלו מחלוקת הרשב"א שם והר"ן שבת י. ד"ה א"ר הונא [לגבי מי שמדליק בב' פתחים נ"ח] אי מברכין על מצות דמראית עין, ובתבו"ש סק"ט, כ' לחלק בין הדברים, וע"ע כרו"פ סק"ד מה שמחלק בין חשד ומראית עין, וכן עי' עוד חילוק בזה בשו"ת כת"ס יו"ד סי' קמ"ו. וע"ע פמ"ג שפ"ד סק"ד. וע"ע כרתי סק"ד דמרשב"א הנ"ל נראה כנקוה"כ לט"ז סק"ד דשחיטה מעכב בדיעבד.
- ↑ הו"ד בקובץ שיעורים (שם).
- ↑ עי' אתוון דאורייתא (כלל יד).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |