יד מלאכי/כללי התלמוד/ג
|
< הקודם · הבא > |
אין למדים למד מלמד בקדשים
היינו דווקא בדבר הנלמד בהיקש, אבל לימוד דוי"ו מוסיף על ענין ראשון לא מיקרי לימוד שיפול לומר עליו אין למדין למד מלמד בקדשים, אלא הרי הוא כאילו כתוב בתורה בהדיא. כן כתב הגאון רא"ם בפירוש רש"י על החומש בפרשת ויקרא סוף ד"ה מן העוף ולא כל העוף. ויש לתמוה על בקיאותו של הגאון רא"ם כי רב הוא דהא בפ"ק דשבועות י. עלה דקאמר רבי מאיר במתניתין כל השעירין כפרתן שוה, מוכח להדיא דוי"ו מוסיף על ענין ראשון הוי לימוד לענין דאינו חוזר ומלמד. דהכי איתא התם, א"ר חמא בר חנינא מ"ט דרבי מאיר אמר קרא שעיר ושעיר הוקשו כל השעירין זה לזה וי"ו מוסיף על ענין ראשון. קס"ד כל אחד מחבריה למד, והאמר רבי יוחנן כל התורה כולה למדין למד מלמד חוץ מקדשים שאין למדין למד מלמד, הא לא קשיא כולהו מקמא גמרי ע"כ. הא קמן להדיא דאי הוה אמרינן דכל חד וחד מחבריה גמר אף שהוא לימוד דוי"ו מוסיף על ענין ראשון, הוה קשיא לן מילתיה דרבי יוחנן דאין למדין למד מלמד בקדשים ולי ההדיוט צ"ע.
וראיתי בספר אליהו רבא וזוטא לכמוהר"ר אליהו אלפאנדארי ז"ל שנדפס מחדש (שער ב', עיגונא דאיתתא עמוד עב) שרצה להליץ בעד הרא"ם, ואמר דאולי יש לחלק דשאני וי"ו דשעיר שהיא באמצע ענין הקרבן של יום, ודרך הווי"ן להמצא בדרך זה לחבור הענין, וכיון שכן לא מוכחא מילתא כ"כ דלהיקישא אתא משאין כן וי"ו ואם מן הצאן, ואם מן העוף כיון שבאות בתחלת הפרשה מורה בהדיא שלא נכתבו אלא להיקש שילמוד תחתון מעליון ועליון מתחתון.
ואני המך לא יכולתי להלום חילוק זה דכיון דבגמרא קרי ליה לוי"ו דושעיר וי"ו מוסיף על ענין ראשון מאיין לנו לחלק בין וי"ו לוי"ו, והרי מצינו בפ"ק ד(זבחים) [פסחים] ה. דאי לאו ה"י דהראשון הוא דוי"ו וביום השמיני מוסיף על ענין ראשון ואפילו בחולו של מועד עיין שם. הרי דאף דבאמצע ענינא הוא דכתיב איצטריך ה"י דהראשון כי היכי דלא נילף מוי"ו מוסיף על ענין ראשון דאף חול המועד שבתון הוא. ועוד דהרא"ם ז"ל אף דבענין דואם מן הצאן קמיירי מ"מ סתמא קאמר דכל וי"ו מוסיף על ענין ראשון לא מיקרי לימוד[1] ובלאו הכי הרב הנ"ל תבריה לגזיזיה על מ"ש דהוי כאילו כתוב בפסוק בהדיא, דהא בפרק ה' דזבחים (מח:) חשיב למד מלמד לענין שאינו חוזר ומלמד בקדשים אף במילתא דחשיב לה דאילו כתובה בתורה בהדיא, דגבי חטאת כתיב בה במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת דהוי כאילו כתוב בפסוק להדיא, ואפילו הכי חשיב ליה שם בזבחים למד מלמד והניח הדבר בתימה, וגדולה היא אלי וצריך עיון.
- ↑ ועיין עין זוכר (מערכת האל"ף אות כ"ז) שתירץ דפשוט דגם באמצע הענין לימוד הוא ורק שאינו כמאן דכתיב ביה בהדיא