יד אברהם/יורה דעה/טז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סי' ט"ז סעיף ד
אם שחט הא' בין השמשות של ליל ה' לא ישחוט הב' עד ליל ו'. דשמא ביה"ש הוי לילה ומש"ה אסור לשוחטו כל יום ה'. ונ"ל דהיינו באם ובנה. דכל הסעיף איירי בהכי מדנקט מלקות. ואלו באב ובנו ליכא מלקות כמ"ש ס"ב אבל אם שחט האב בין השמשות של ליל ה' שוחט הבן בו ביום. דה"ל ספק ספיקא שמא בין השמשות הוי יום ואין הלילה הולך אחר היום ושמא אינו נוהג כלל בזכרים דהא מספקא לן אי נוהג או"ב בזכרים אי לאו כמ"ש סעיף ב' וס"ס כזו מהני אפי' בדבר שיש לו מתירין כמ"ש הש"ך סי' ק"י ס"ק נ"ה. וכמ"ש ס"ס י"ד. ושיעור ביה"ש עי' בא"ח סי' רס"ב דהוי כמו רביעית שעה קודם צאת הכוכבים. ועיין מ"ש בחדושי בשבת (דף ל"ד):
סעיף י'
ואם יצא העובר חי אחד שחיטת אמו והפריס על גבי קרקע אין שוחטין אותו ביום אחד ואם שחט אינו לוקה. ופשוט דאם נטרפה האם דלענין העובר לא הוי שחיטה וצריך שחיטה מדאורייתא כמ"ש סי' י"ג ס"ג. ולענין אותו ובנו הוי שחיטת טריפה שחיטה. דקיי"ל כר"מ בש"ס פ' כסוי הדם (דף פ"ו) וכמ"ש הב"י והאחרונים ס"ק ט'. וא"כ אם שחט הולד באותו יום לוקה:
סעיף י"ב
בהמה שנשחטה אמה או בתה היום ונתערבה באחרות וצריך לשחוט מהם היום כו' נכבשינהו כו'. עיין סי' ק"י ס"ו בהג"ה. ודקדק כאן לומר וצריך לישחט כו' דאל"כ אסור דה"ל דבר שיש לו מתירין למחר:
והש"ך כתב הטעם הא דלא בטיל ברובא. דבעלי חיים חשיבי ולא בטיל כדלקמן ר"ס ק"י. ולא דק דהא ה"ל דבר שיל"מ. ונ"מ איכא בזה אם עבר ושחטן במזיד דאסור לאותו אדם לבו ביום כמ"ש ס"ג ולא בטיל לדידי' אם נתערב מהתערובות הזאת לתערובות שני דקיי"ל סי' ק"י ס"ח בהג"ה דאסור בדשיל"מ ואלו לא הוי דבר שיל"מ אף דב"ח לא בטלי ולא מהני אם שחטן מזיד דה"ל מבטל איסור לכתחלה כמ"ש סי' ק"י ס"ב וסי' צ"ט וסי' ק"א ס"ו. מ"מ בטיל בס' כשאר איסורין. דמה שמותר לאחריני במבטל איסור כמ"ש סי' צ"ט ס"ה לא ה"ל דבר שיל"מ כיון דלדידי' אסור לעולם כמ"ש ס"ס ק"ב. ואף שכתבתי דאיירי כאן לצורך ובלצורך שרי אפי' בדבר שיל"מ כדמוכח שם בסי' ק"י ס"ח בהג"ה. מ"מ היינו דוקא בתערובות יבש ביבש שיש שם ב' ספיקות שמא של היתר נתערב בתערובות השני. ואת"ל של איסור שמא זה שאוכל אינו איסור. אבל כשנתערב בבישול ודאי דאין כאן ספק הב' ואוסר בנ"ט. ועוד דלדעת ר"י וש"ע שם לא שרי אלא תערובות הג' ע"ש ודו"ק. וי"ל דברי הש"ך דס"ל דאיירי שנתערבה קודם שנשחטה אמה או בתה דלא הי' ניכר האיסור מעולם וכה"ג קיי"ל דלא הוי דשיל"מ בא"ח סי' ש"כ וכמ"ש בספר נו"ב במ"ת חי"ד סי' ח' לדעת המ"א בא"ח סי' תקי"ג דלא אמרי' כל דפריש כו' בדשיל"מ. אך אין זה מוסכם כמ"ש המ"ל הל' מעילה וכמ"ש לעיל סי' ט"ו:
ודע דאם שחט להתערובות בשוגג שרי אף לדידי' דלא קנסינן שוגג אטו מזיד היכא דלא עבר אדאורייתא דמן התורה חד בתרי בטל וכדאיתא להדיא בש"ס דגיטין (דף נד) ומביאו הב"י סי' צ"ט. וכ"פ שם הט"ו סי' ק"א ס"ו וסי' ק"י ס"ב דאם שחטן בשוגג בטיל ולא קנסינן שוגג אטו מזיד אא"כ עבר אדאורייתא כגון שלא ע"י תערובות בסעיף ג' ובא"ח ר"ס שי"ח גבי המבשל בשבת בשוגג דאסור בו ביום עיי"ש:
וראיתי בשו"ת ח"י סי' קל"ג שכתב דלדעת הרמב"ם שאין שום איסור כשעבר ושחט וכ"מ בגמ' דחולין (דף קטו) ל"ש כאן איסור ביטול לא משום חשיבות בע"ח ולא משום דשיל"מ. דל"ש רק בדבר שאסור באכילה או בהנאה משא"כ כאן דא"א איסור שחוטה לכתחלה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |