אור זרוע/שאלות ותשובות/תשעח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אור זרוע שאלות ותשובות תשעח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה לרבי' שמואל הלוי זצ"ל

כפתור ופרח. מנחה ירח. כשחר יבקע אורך. ואל יכבה לעד נרך. ובברכת השלום תתברך. אדוני ה"ר שמואל הלוי.

אשיבך אשר עם לבבי על אשה שהיא עתים שוטח עתים חלומה והיא בוגרת ונשואה ואפי' נערה ונשואה לית לה תקנה להתגרש כלל לא על ידי עצמה לא ע"י אביה דא"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפיקחת בע"כ. ומה טעם אמרו אינה מתגרשת שלא ינהגו [בה] מנהג הפקר ואוקימנא ביודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה וקיי"ל כותיה דחיישינן שלא ינהגו בה מנהג הפקר דאביי קאי כותיה דאמר אביי דיקא נמי דקתני גבי דידה נשתטית לא יוציא וגבי דידיה לא יוציא עולמית מ"ש הכא דקתני עולמית מ"ש הכא דלא קתני עולמית אלא לאו ש"מ הא דאורייתא הא דרבנן ש"מ. ור"פ נמי קאי כותיה בפ' מי שאחזו ולא אשכחן מאן דפליג אדר' יצחק דחייש שלא ינהגו בה מנהג הפקר. ובאלפס נמי מוכח דסבר דהלכתא בר' יצחק ולא כתב דאיכא דפליג עליה. ודלא כדברי מורי רבי' שמחה שכתב דר"י דאמר בפ' מי שאחזו חלוקין עליו חביריו על רשב"ג לית ליה דר' יצחק דחייש למנהג הפקר אלא ס"ל דל"ג בה רבנן ומוקי למתני' כחביריו דרשב"ג דמוקמי עולמית דקתני גבי דידיה פ' חרש היינו אף ע"ג דיכול לדבר מתוך הכתב ולא תדוק מינה סייעת' דר' יצחק. הא ודאי ליתא דר' יצחק דחייש למנהג הפקר לאו מכח עולמית דקתני גבי דידיה אלא מסברת נפשיה או בקבלת רבותיו הלכך אפי' מדלית לה לסייעתא דאביי אכתי דר' יצחק מיתוקמ' שפיר. וכ"פ מורי אבי העזרי דהלכתא כר' יצחק וליכא מאן דפליג עליה [וכתב] על דברי רבי' שמחה דלדבריו קשיא אדאביי דאביי מסייע ליה לר' יוחנן בפרק מי שאחזו דחלוקין עליו חביריו ארשב"ג ומוקי עולמית אע"ג דיכול לדבר מתוך הכתב ובפ' חדש מוקי עולמית כדר' יצחק דחייש למנהג הפקר אלא ע"כ כולהו אית להו דר' יצחק ור' יצחק נמי אית ליה דמשמע ליה עולמית אע"ג דיכול לדבר מתוך דכתב ובהא פליגי דאביי שמע מלשון עולמית דתרוייהו דר' יצחק ור' יוחנן. ור"פ דחי לה דדילמא כר' יצחק גרידא וכ"כ רבי' שמשון בר' אברהם דקיי"ל כר' יצחק ואביי דייק מעולמית דר' יוחנן ור' יצחק כך כתוב בתשובה שהשיב להחבר ר' מנחם בן החבר ר' יצחק המתחלת רוב תבואות ועושר. הלכך השתא דאיתבריר לן הלכה בר' יצחק וביודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה דאינה מתגרשת כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר. האי דאתינן עלה שהיא עתים שוטה ועתים חלומה הרי כשהיא שוטה אינה יודעת לשמור עצמה ומה תועלת לה אם יודעת לשמור עצמה שבוע זאת ובשבוע אחרת ינהגו בה מנהג הפקר דהאיך נדע שהיא יודעת לשמור עצמה כמו שכתבת הלא כבר (מנהג) [מעשה] בא לפני מורי רבי' שמחה בשוטה אחת (ופי') [והיתה] יודע' לשמור גיטה וכתב דלא ידענא במה יש להבחין אם יודעת לשמור עצמה ובעבור כך דחק לומר דר' יצחק לאו דכ"ע ואנו האיך נעמוד על הדבר והאיך נדע מה קרוי לשמור עצמה הואיל ועתים שוטה היא לא מתגרשה כלל כההיא דירושל' בפ' חרש נשתטית לא יוציא דבי ר' ינאי אמרי מפני גרירה ר' זעירא ור' [אילא] תרויהון אמרי שאינה יכולה לשמור גיטה רבי נחמיה בשם רב יוסף אמר תלת עבר וגירש מאן דמר מפני גרירה אסור מאן דאמר שאינה יכולה לשמור גיטה יש לה אב יכולה לשמור גיטה פעמים [שוטה] ופעמים חלומה מאן דמר מפני גרירה אסור מ"ד שאינה יכולה לשמור גיטה יש לה עתים יכולה לשמור גיטה ופי' מורי רבי' יהודה בר' יצחק בשם ר' יצחק בר שמואל שיש חסר בראשו וכך יש לו להיות תלת עבר וגירש מ"ד מפני גרירה מותר מ"ד שאינה יכולה לשמור גיטה אסור פי' תלתא מיני איכא בינייהו אם עבר על דברי משנה שאמר לא יוציא וגירש מ"ד מפני גרירה מותר ומגורשת דלא יוציא הוא מדרבנן ומ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה אינה מגורשת וכו' ושוב מצאתי בספר שהובא מספרד כן ר' נחמיה בר עוקבא בשם ר' יוסי תלת עבר וגירש מ"ד מפני גרירה [אסור] מ"ד מפני שאינה יכול לשמור גיטה יש לה אב יכולה לשמור גיטה פעמים שוטה פעמים חלומה מ"ד מפני גרירה מותר מ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה אסור עכ"ל. הלכך אפי' לפי מאי (דאפיק) [דאפיך] גירסת ירושלמי אפ"ה לכתחיל' אסור' להתגרש מיהו הך גירסא לא נהירא דהואיל ועתים חלומה הרי יודעת לשמור גיטה אלא ה"ג עתים שוטה ועתים חלומה מ"ד מפני גרירה אסור מ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה יש לה עתים יכולה לשמור (מ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה) הלכך (לכתחילה) עתים שוטה ועתים חלומה לכתחילה לכ"ע לא מיגרשא ואם עבר וגירש מ"ד שא"י לשמור גיטה בעת חלימתה יכולה לשמור גיטה מ"ד מפני גריר' אסור אפי' בדיעבד אם עבר וגירשה. ופי' מורי רבי' יהודה בר יצחק דמפני גרירה דאמר היינו שנוהגים בה מנהג הפקר שנגררת אצל כל בני אדם ואין לפרש נגררת דקאמר היינו שמשלחה (ואינה חוזרת) [וחוזרת] דא"כ לא הוי למימר אסור אלא אינו גט אלא מפני גרירה דקאמר היינו שנוהגים בה מנהג הפקר דהיינו כר' יצחק ואפי' בדיעבד אינה מגורשת וכך פירשו רבותי' רבי' שמחה ורבי' אב"י העזרי שניהם גורסים בתשובותיהם עתים שוטה ועתים חלומה מ"ד מפני גרירה אסורה מ"ד מפני שאינה יודעת לשמור את גיטה יש לה אב יודעת לשמור גיטה. וכבר בא מעשה לפני רבי' שמשון בר' אברהם זצ"ל המפרש בתוספות באשה שרגילה להיות דעתה מטורפת חודש אחד או שנים ואח"כ נתרפא' לגמרי ובעת שקיבלה את גיטה שאלוה אם היתה יודעת מהו גט וענתה על ראשון ראשון וגם מתחילה מיאנה מלקבל הגט שהחותמות שהחזיר לה בעלה הי' ביד אמו פן תעכב אותם האם והשיב רבי' שמשון בתשובה המתחלת רוב תבואו' ועושר דודאי עתה צילות' (ודוה) [דדעתא] לה ואפי' בין גיטה לדבר אחר השיבה יודעת לשמור גיטה פ' התקבל אלא היכא דאינה יודעת לשמור עצמה אפי' שיודעת לשמור את גיטה אינה מתגרשת מדרבנן ועתים שוטה ועתים חלומה כך דינה כדמוכח בירושלמי פ' חרש ואין אני רגיל להפך את הגירסא אלא ליישבה על מכונה וכך פירשתיה מעולם אלא שדילג הסופר יכולה לשמור את גיטה שראה כתוב לפניו שני פעמים יכולה לשמור את גיטה וחשב בלבו שאחד טעות וכך היא הגירסא מ"ד מפני גריר' אסור מ"ד שאינה יכולה לשמור את גיטה יכולה לשמור גיטה יש לה אב יכולה לשמור גיטה פעמים שוטה פעמים חלומה מ"ד מפני גרירה אינו גט ולאידך הוי גט ואלו הן השלשה חדא אינה יכולה לשמור גיטה ואת עצמה ויש לה אב והיא קטנה ארוסה ואידך עתים שוטה ועתים חלומה וקיי"ל כמ"ד מפני גרירה דהיינו ר' יצחק ור' ינאי שהביא דבריהם בתלמוד ודברי ר' זעירא לא הובאו בתלמוד לחלוק עליו והאי עובדא דקא אתינן עלה אם רגילה כך שעתים שוטה ועתים חלומה אינה מתגרשת אבל אם באקראי בעלמא נשתטית ונתרפאת ונשתטית ושוב נתרפאת הואיל ואין לה וסת אין לחוש שתחזור לשטות מחמת תרי עניינין כה"ג לא מקרי עתים חלומה ועתים שוטה עכ"ל. הרי פסק עתים חלומה ועתים שוטה לא מיגרשא ואפי' בדיעבד ואתה כתבת שזאת היא עתים שוטה ועתים חלומה ותו דעדיין לא נתרפאית ואם זאת היא ענינה כך יש לה עת קבוע לחלימתה ועתים קבוע לשטיותה ועדיין לא נתרפאית ודאי אינה מתגרשת אפי' בדיעבד ואם ענינה הוא כך שפעמים יום או יומים חלומה ופעמים יום או יומים שוטה או פעמים שבוע חלומה ושבוע אחת שוטה ואין לה עתים קבועים מספקא לי אם זאת קרויה חלומה הואיל ואין לה וסת לימי חלומתה ולשון ירושלמי משמע כן דקתני עתים חלומה דמשמע עתים קבועים וגם צריך ליזהר שבימי חלימתה לא יהא בה אחד מסימני שטות דקיי"ל כר' יוחנן פ"ק דחגיגה דת"ר איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע כסותו איתמר רב הונא אמר עד שיהו כולן בבת אחת ור' יוחנן אמר אפי' באחת מהן וקיי"ל כר' יוחנן והוא דקעביד להו דרך שטות. ומיהו בעת שטיותה אע"ג דאית בה סימנים הללו אם היא חכמה לשמור את גיטה ואת עצמה מתגרשת לכתחילה. לשמור את גיטה ולא א"ע לא מיגרשא אפי' בדיעבד ואפי' עתים חלומה ובבדיקת שמירת עצמה לא ברירא לי הואיל וכתב מורי רבינו שמחה דלא ידע בדיקת שמירת עצמה. הלכך הא דאתינן עלה נראה בעיני דלא מיגרשא אע"ג דאית לה אב הואיל והיא נשואה ויצאת לא אפשר לה להתגרש אפי' על ידי אביה ואפילו לא נישאת הואיל ובגרה וכך פי' ר"ת דההיא דחרש מיידי באין לה א"נ ביש לה אב וגדולה וכ"כ מורי אבי העזרי דגדולה והיא שוטה אינה מתגרשה בקבלת אביה. ואתה אב לחכמה. ותורתך תמימה. יבדכך שוכן דומה. כחשקי מכודנך. יצחק בר משה נב"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף