אור זרוע/יבום וקידושין/תרמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:58, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png יבום וקידושין TriangleArrow-Left.png תרמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[א]

ארבעה אחין נשואין ד' נשים שמתו אם רוצה א' לייבם את כולם ויש לו במה לפרנס אותם שבקי' ליה לייבם ואין מיעצים לו שלא ייבם אותם ואם אין לו במה לפרנס אותם מייעצין לו שלא לייבם.

[ב]

ואם היבמות מקבלות כ"א לפרנס חדשה או דאדם דעלמא מקבל ע"ע לפרנס כולן אין מייעצין לו שלא לייבם.

[ג]

ואם נפלו לפניו יותר מארבע יבמות אע"ג דיש לו במה לפרנס מייעצין לו שלא לייבם ואם אינו שומע עצתינו אין מוחין בידו דהא אשכחן בעובדא דפרי' לעיל [באחד] שייבם י"ב יבמות.

[ד]

ואפי' היכא שאין לו במה לפרנס לבי אומר לי אני המחבר שאם אינו שומע עצתינו שאין מוחץ בידו הואיל שמתכוין לשם מצוה.

[ה]

מי שנפלו לפניו שתי יבמות מבית א' אינו חולץ לשתיהן ואינו מייבם את שתיהן אלא או חולץ או מייבם לאחת מהן וצרתה פטורה ומותרת לשוק.

[ו]

היתה מאותן שתים שנפלו לפניו אחת כשירה לכהונה ואחת פסולה לכהונה כגון שנגרתה מאיש אחד קודם שנשאה אחיו אם היה חולץ חולץ לפסולה ולא יחלוץ לכשירה כדי שלא יפסול אותה לכהונה ואם היה מייבם מיבם איזו שירצה:

[א]

תנן בהחולץ ד' אחין נשואין לד' נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם לייבם את כולם הרשות בידו ואמ' בגמ' ד' אחין ס"ד פי' כיון דלא הוו אלא ארבעה וכולן מתו כדקתני ומתו מאן מייבם אימא ארבעה מאחין הרשות בידו ומדקתני במתני' הגדול שבהם משמע אע"ג דאיכא שאר אחין אין מוחין ביד הגדול לייבם את כולם ופרכי' ושבקי' ליה פירש"י בתמיה ובמה יפרנס את כולם "פ וכיוה שבקי' ליה לייבם כל ארבעתם ואין מייעצין לו שלא לייבם והתניא וקראו לו הן ולא שלוחן ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקינה הוא זקן והיא ילדה אומרי' לו [מה לך אצל ילדה] מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך אלמא שמייעצים לו עצה ההוגנת לו אע"ג שמבטלים היבום בעצתם א"כ הכא נמי נייעץ שלא לייבם שאם ייבם במה יפרנס את כולן. ומשני לא צריכה בדאפשר ליה שעשיר הוא ויכול לזונן הלכך שבקי' ליה ואין מייעצין לו שלא לייבם.

[ב]

וה"ה שאם הוא אינו עשיר ולא אפשר לו לזונן והיבמות עצמן מקבלות עליהן לזונן כל אחת חדשה או אדם אחר מקבל על עצמו לזון את כולן ה"נ שבקי' ליה לייבם את כולן ואין מייעצים לו שלא לייבם בההיא עובדא די"ב יבמות שקבלה כל אחת לזון את כולן חדשה ורבי קבל ע"ע חודש העיבור. ופרכי' אי הכי מאי איריא ר' אפי' טובא נמי פי' הואיל ועשיר הוא ואפשר לזון ולפרנס את כולן אמאי נקט ארבע דשבקי' ליה ואין מיעצין לו שלא לייבם אפי' טובא נמי הואיל ועשיר היא.

[ג]

ושנינן עצה טובה קמ"ל ארבעה אין טפי לא כי היכי דנמטינהו עונה בחודש כל אחת שבת בחודש דעונה של ת"ח מערב שבת לערב שבת וזהו אשר פריו יתן בעתו בב"ק ובכתובות מיהו אם אינו שומע עצתינו מניחין לו לייבם אפי' טובא כדאשכחן בההיא עובדא שייבם י"ב יבמות.

[ד]

וכן נמי נראה בעיני שאם אין לו במה לפרנס ואינו שומע עצתינו שמניחין לו לייבם הואיל ומתכוין לשם מצוה ואין לומר דה"פ ושבקינן פי' וכי אנו מניחין אותו לייבם ד' נשים וכי אין מוחין בידו והתניא וקראו לו כו' ומשני בדאפשר ליה ומשום דכי אין מוחין בידו שאז היה משמע אבל אם אינו עשיר מוחין בידו. ע"כ אין הפי' כך שא"כ מה מקשה לו מן הברייתא והא קתני משיאין לו עצה משמע עצה בעלמא ומאין הוכחה מזו הברייתא שמוחין.

[ה]

תנן בהחולץ מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה ואמר בגמ' ונייבם לתרווייהו א"ר חייא בר אבא אר"י א"ק אשר לא יבנה את בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים וניחלוץ לתרווייהו א"ר זוטרא בר טובי' א"ק בית חלוץ הנעל בית אחד חולץ ואינו חולץ לשני בתים ונחלוץ לחדא ונייבם לחדא א"ק אם לא יחפוץ האיש הא חפץ ייבם כל העולה לייבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה ועוד שלא יאמרו בית מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ.

[ו]

תנן היתה אחת כשירה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשירה פי' היתה אחת כשירה לכהונה ואחת פסולה כגון שנתגרשה מאיש אחר אם בא יבם לחלוץ חולץ לפסולה ולא יפסול את הכשיר' לכהונה כדאמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם ואע"ג דהוא א"צ להם. ואם בא לייבם מייבם לכשירה פי' אף כשירה אם ירצה לייבם או אם ירצה מייבם הפסולה לכהונה דהא לדידיה כשירה היא אלא אגב דתני אם היה חולץ [חולץ] לפסולה דוקא לפסולה ולא לכשירה תני מייבם לכשיר' דאף כשירה אם ירצה לייבם הרשות בידו מיהו בדיעבד אם (לא) חלץ לכשירה חליצה מעלי' היא דלא אמור רבנן אלא לכתחילה כדי שלא יפסלנה לכהונה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף