שיח השדה/חולין/קמא/ב

שיח השדה חולין קמא ב

עד כמה משלחה אר"י כדי שתצא מתח"י. פירש"י עד כמה משלחה אם נטלה ועי' רש"ש שהק' למה לא פי' אלכתחלה, ונ' דרש"י ס"ל דלכתחלה סגי שמפריחה שתהא מעופפת עד שלא יהו כנפי' נוגעות בקן דאז פטור משילוח אבל אם נטלה ל"ש שיעור זה דהא כבר נטלה וע"ז קבעו שיעור זה ולפ"ז בלוי ב"ס דא"ל זיל טרוף אקן שפיר מתקיים בזה מצות שילוח ונדחה בזה ראיית החזו"א דאין חייב שילוח אא"כ נוטל הבנים, ונ' דלדעת רש"י גם הבעיא השני' דמה משלח ברגלי' או באגפי' הוא ג"כ אם נטלה אבל בתחלה סגי דטריף אקן ומגרשה וכ"ז לד' רש"י אבל בשו"ע סי' רצ"ד ס"ד צריך לשלח האם עד שתצא מתח"י משמע דלא קאי אעבר ונטלה אלא כך המצוה לכתחלה וברמב"ם פי"ג משחיטה ה"ה וכיצד משלח האם אוחז בכנפי' ומפריחה וזה אין מוכח אם קאי אלכתחלה או בעבר ונטלה דמיירי בהלכה הקודמת ועי' בחזו"א (יו"ד סי' קע"ה) שכ' דא"צ דוקא לאוחזה ביד כדי לשלחה ויכול ג"כ לגרשה עד שתברח וזה לכאו' כד' רש"י דהגמ' מיירי דוקא בעבר ונטלה, אך לענין עד שתצא מתח"י האריך להוכיח דזה נוהג אפי' לכתחלה ואין זה שלא יהו כנפי' נוגעות וזה לכאו' דלא כד' רש"י רק כדעת הטור והשו"ע וצ"ע:

יו"ד סי' רצ"ב ש"ך סק"ט ולא עמדתי ע"ד הב"ח כו'. לכאו' נ' דהב"ח לא מיירי בחזרה לישב על הבנים רק חזרה להיות מעופפת צריך לגרשה עד שתצא מתח"י כמש"כ בחזו"א הנ"ל אבל אם יצתה מתח"י וחזרה אין חייב אא"כ כנפי' נוגעות בקן דאז הו"ל חיוב חדש של שילוח כל שלא זכה בבנים:

בענין ברכה. כ' הרשב"א בתשו' סי' י"ח ובמיוחסות סי' קפ"ט מצוה שבאה מתוך עברה אין מברכין עלי' כו', שלא ציונו לגזול כדי להשיב וליקח האם על הבנים כדי שנחזור ונשלח אותה ועי' בעיקרי דינים שביאר דכונתו שאם נטלו באיסור אינו מברך אבל אם משלחה בתחלה כדי ליטול הבנים אין כאן עברה רק מצוה, אמנם ברמב"ם משמע באמת דלרבנן דס"ל שלח להבא משמע אין שום מצוה לשלח רק יש איסור לקחת לפני השילוח ורק אם עבר ולקח יש מצוה לשלח וכן משמע קצת במכות י"ד א' דקדמו עשה לוקין עליו משמע דשלוח הקן לא הוי קדמו עשה ע"ש אך צ"ע בקדושין ל"ד א' דחשיב שה"ק מ"ע שלא הז"ג ואם אינה אלא לתקן הלאו מה שייך זה למ"ע שהז"ג פשיטא דאם הן מצוות בהלאו יש להם העשה לתקנו וכן בחולין קמ"ב א' מצוה קלה שהיא באיסר ושם פריך שלוחי מצוה אין ניזוקין משמע שעשה מעשה מצוה (אך י"ל דמשום כיבוד או"א פריך) וגם הא דאמרי' יכול יחזור בהרים כו' משמע דהוא מצוה ולא רק איסור בלבד וצ"ע ועי' באבודרהם בתשו' הר"י בן פלט ובהשגת הראב"ד עליו ואפשר דבהא פליגי, ועי' בפ"ת שהביא בשם תורת נתנאל שלא לברך שמא יהיו הביצים מוזרות וצ"ע מה"ת לחוש לזה וגם באפרוחים מאי איכא למימר ואם נחוש שמא יהיו טרפות א"כ גם על שחיטה לא יברך, ועי' בבל"י שכ' שיש מחלוקת הפוסקים אם לברך על שלוח הקן ונוסח הברכה (להמחייבים) הוא לרוב הפוסקים על שלוח הקן כמו שבארנו באורך בקו' הברכות שהועתק בס' נחל איתן סי' ה' ושם הבאתי ד' הרבה ראשונים שצריך לברך על שילוח הקן ומ"מ למעשה ספק ברכות להקל:

קמ"א ב' ומכת מרדות. עי' במל"מ פ"ג מעבדים הי"ד שהק' הא מ"ע שמתן שכרה בצדה אין ב"ד מוזהרין ולכמה פוסקים אפי' אם יש לאו, וצ"ע דכאן אם העשה דוקא אחר שעבר הלאו א"כ השכר לא נאמר על העשה רק על מי שלא יעבור על הלאו כדמשמע בחולין קמ"ב א' בההוא גברא ששילח האם כו' וע"ז לא אמרי' שאין ב"ד מענישין, ועי' כ"מ פי"ג משחיטה ה"ד דגירסתו דהרמב"ם השמיט מכת מרדות ושמא משום דס"ל כמ"ש בירושלמי ס"פ הספינה דב"ד אין נענשין אם אין מזהירין אבל אם רוצים מענישים ולכך השמיטו, אבל לפמש"כ זה לא יתכן:

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)

מעבר לתחילת הדף