שיחה:ערך/המן האגגי
< שיחה:ערך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מל וטבל[עריכה]
ברצוני לברר היכן מופיע הנידון אם המן מל וטבל מחמת היותו עבד מרדכי? נא לציין מקורות. (הרב ב.) המיישיבון (שיחה) 09:10, 9 במרץ 2022 (IST)
- כ"כ יערות דבש (ח"א דרוש יז) ע"פ המבואר בילקוט ובאריכות בספר מנות הלוי, וכן במהר"ל נר מצוה (אור חדש עמ' קעג עה"פ וכל זה איננו שוה לי) שהיה עבדו, וביבמות (דף מח) קי"ל שאין מקיימין עבד שלא רצה למול, ואם התנה שלא למול לחד מ"ד אין מקיימין כלל, ולח"ד רק י"ב חודש, וא"כ איך היה מרדכי רשאי לקיימו. ובפרט שבשטר מכירה הנזכר בספר מנות הלוי לא נזכר שהתנה כן, וע"כ שמלו וטבלו.
- אמנם עיין בספר כסא דוד (ח"א דרוש י לפרשת זכור עמוד קפד:) שכתב בשם חד דרבנן על הפסוק כי הגיד להם אשר הוא יהודי, שהיה המן יהודי שהיה עבד ומחוייב במצות כאשה. אמנם כתב שם שבודאי לא מל וטבל כי רק אם היתה ידינו תקיפה היה מל וטובל. וע"ע חתם סופר (שמות, שיר מעון, עמוד עג) על פסוק זה. וע"ע צפנת פענח (פ' בלק) עה"פ 'ראשית גוים עמלק', שהמן שהיה עבד יצא מכלל עכו"ם ולכלל ישראל לא בא. :וע"ע מוסף שבת קודש (תשע"א פרשת צו עמוד 27) שרצה הכותב שם לבאר לדעת הפוסקים שעבד כנעני פטור ממקרא מגילה אף שנשים חייבות, כיון שנשים חייבות משום שאף הן היו באותו הנס ולא בעבד כנעני, וביאר הפלתי (סימן א סק"ג) שעבדים כנענים לא היו בגזירת המן. וצריך להבין מדוע באמת לא גזר כן, ואם נימא שאף הוא מל וטבל והיה ממש ככל עבד כנעני, אם כן מבואר היטב הטעם שלא כללם בגזירתו.
- ועיין עטרת נזיר (נזיר סא: אות ג) שהעיר על דברי היערות דבש ממשמעות הגמרא במגילה (ז.) שילפינן למעשה דהמן מקרא ד'כתוב זאת זכרון בספר' הרי שמחיית המן היתה בכלל מחיית עמלק, ואם מל וטבל לכאורה פשוט שאין מקום לדונו מדין מחיית עמלק. המיישיבון (שיחה) 09:20, 9 במרץ 2022 (IST)