ערך/נותן טעם לפגם

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png נותן טעם לפגם

מקור

בגמרא במסכת עבודה זרה (סז:) דילפינן מנבילה שאינה ראויה לגר. ויעו"ש מחלוקת הרשב"א והר"ן בביאור הילפותא.

מעבר לתחילת הדף
ובגמ' איתא פלוגתאד אמוראי בגוף הדין, ונחלקו עולה ור"י האם פלוגתתם בשבח ולבסף פגם או בפגם מתחילתו או בפגם ולבסוף שבח, להלכה קי"ל דשבח ולבסוף פגם אסור ובביאור הדבר נארה בח' הר"ן דהוי כחתיכה נעשית נבילה, וצ"ב דהמחבר פסק לא אמרינן חנ"נ בשאר איסורים וא"כ מדוע כאן פסק שאסור, וצ"ב.

בפגם ולבסוף שבח קי"ל דאסור, ובש"ך ובט"ז (ס' ק"ג) כתבו דבזמן הפגם מותר, ובפר"ח חלק דגפם בזמן הפגם אסור דלא חשיב פגם, וכן משמע בב"י דלמד דין זה מכ"ש ולשנו דלא חשיב פגם