משנה למלך/מעשה הקרבנות/א
משנה למלך - מעשה הקרבנות - פרק א
א
א] כתב הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות בעיקר הי"ב שכל העבודות כגון היציקות ובלילות פתיתות ומליקות ודכותייהו הכהן כשעושה אחת מאלה עושה מצוה ומברך עליה. והחכם בעל לב שמח כתב שם דרבינו חולק בזה וס"ל שלא יברך כי אם על העבודה הגדולה לבדה וכל שאר העבודות הקטנות שבה נפטרות עמה כו' וסיים וכתב ותהיה הברכה אחת על מעשה הסדר כולו כאחת ע"כ. ואין דבריו מוכרחים דאפשר שגם רבינו מודה בזה. גם לא ידעתי איזו היא עבודה גדולה או קטנה. גם מה שסיים שתהיה הברכה אחת על הסדר כולו זה יתכן אם כל הסדר נעשה בכהן אחד אך אם כל כהן וכהן יעשה עבודה אחת למה לא יברך על העבודה שעושה. ונוסח הברכה נראה שהוא אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לעשות כך וכך דומיא דברכת אכילת תרומה שכתב רבינו בסוף הלכות תרומות וכן בכל אכילת קדשים מברך ברכה זו וכמ"ש רבינו בריש הלכות בכורים יע"ש:
יא
יא] הקטנים הם מבן ח' ימים עד שנה כו'. התוס' בפ' השג יד דף ח"י כתבו בשם י"מ דשנה זו מונין מיום הרצאה דהיינו לאחר ח' ימים והתוס' דחו סברא זו וכתבו דלא מנינן כי אם מיום הלידה ועיין בחדושי הרשב"א ס"פ יוצא דופן:
שם. והגדולים בבקר עד ג' שנים כו'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר בפ"ב מה' איסורי מזבח דין ו'):
יד
יד] כל מקום שנאמר בתורה כו'. כתב מרן ולכן נראה שיש להגיה בלשון רבינו ולגרוס שעיר עזים בן שנה שעיר בן שתים. ועיין בהקדמת רבינו לקדשים שכתב דשעיר עזים הוא אחר שנה וכ"כ הרע"ב פי"ג דמנחות מ"ז. אך בפ"ק דפרה מ"ד כתבו בהפך. ולפי גירסת מרן אני תמיה שא"כ מצינו חילוק במוספין בין זה לזה שהרי יש מוסף שכתוב בו שעיר עזים ויש מוסף שכתוב בו שעיר וחילוק זה במוספין לא נמצא בשום מקום. ורבינו בה' תמידין ומוספין לא נמנע מלכתוב שעיר עזים במקום שעיר. ובתורת כהנים בפרק חטאת יחיד מרבינן כל שעירי הרגלים ושעירי ע"ז ושעיר נשיא שיהיו בני שנתן וכבר הביא רש"י ברייתא זו בפרק שני שעירי דף ס"ה יע"ש:
יח
חי] הם הנקראים אימורים כו'. פירוש מלת אימורים כתב הערוך בערך מר שהם על שם שהם מורים ואדונים על כל האיברים ועולים ע"ג המזבח לחלק אדון העולם. והאל"ף הוא נוסף כאל"ף אמרכל. ולי נראה שהוא מלשון את ה' האמרת יתאמרו כל וכן אמרכל אמר כל ודוק. ומ"ש רבינו וכל האימורין נקטרים כאחד בפ"ה דפסחים דף ס"ד: