אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/טבת/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
< אוצר:מיזמים‏ | דבריהם הם זכרונם
גרסה מ־17:00, 9 בדצמבר 2021 מאת שלמה (שיחה | תרומות) (העברה מאוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום רביעי י"א טבת תשפ"ב - רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב, בעל ה'עטרת ישועה':[עריכה]

פרשת ויחי פותחת בארבע פסוקים המסיימים את פרק מ"ז בספר בראשית, והם מהווים פרשה אחת מפרשיות התורה עם הפסוקים בסוף פרשת ויגש. אכן רש"י על אתר (פסוק כח) עומד על כך ומפרש: למה פרשה זו סתומה? לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השיעבוד, שהתחילו לשעבדם.
רמז נאה בענין זה, כותב רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב בספרו 'עטרת ישועה'. ארבעת הפסוקים הפותחים את פרשת ויחי, הינם פסוקים: כ"ח, כ"ט, ל' ו-ל"א, וחשבונם בגימטריא: 118. כך גם עולה מניינו של 'כהן גדול' - כי כנגד סתימת עיניהם של ישראל בגלות מצרים וצרת השיעבוד, נפתחו עיניהם של ישראל על ידי נס נר חנוכה - שנעשה ע"י כהן גדול - החל בסמיכות לקריאת פרשה זו.
לכן אנו אומרים "ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותן בלבד" - כי עיקר ענין החנוכה להאיר את עיניהם של ישראל, חלף החשכת עיניהם בצרת השיעבוד. ומכאן רמז לאורו של משיח שיגאלנו משיעבוד הגלות במהרה בימינו.