ערך/יש אם למסורת ויש אם למקרא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:25, 3 בנובמבר 2021 מאת ערכי עלי (שיחה | תרומות) (ותודה ל'שולי גליוני' שבזכותו התוודעתי לקיומו של המקור הראשון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png יש אם למסורת ויש אם למקרא

יש אם למסורת ויש אם למקרא. כלל המתאר את המעמד והחילוקים בין משמעות המקרא - האופן בו נקראות תיבות התורה, לבין משמעות המסורת - האופן בו כתובות תיבות התורה (קרי וכתיב, אל תקרי, כתיב מלא וחסר וכו')[1].

מקורות

  • רבי וולף היידנהיים[2] (רוו"ה), דבור על מאמר רז"ל יש אם למקרא ולמסרת, נספח לחיבורו 'מודע לבינה - הבנת המקרא' בסוף חמשה חומשי תורה (רעדעלהיים תקפ"א דף צ. ואילך - לדפדף בקובץ לעמ' 637), ובמהדורת 'הרכסים לבקעה' וילנא תרמ"ב הוא בסוף הספר באתר "HebrewBooks".
  • רבי דב מאיר אייזנשטיין[3], נטעי אדם חלק ב: יש אם למקרא ויש אם למסורת : חיבור מקיף על החילוקים בין משמעות המקרא - האופן בו נקראות תיבות התורה, לבין משמעות המסורת - האופן בו כתובות תיבות התורה. (קרי וכתיב, אל תקרי, כתיב מלא וחסר וכו') וההלכות התלויות בהם. חיבור זה הוכן בידי המחבר כטיוטה לערך שפרסם בנושא זה באנציקלופדיה התלמודית ויש בו תוכן רב והרחבה מרובה באתר "HebrewBooks".


שולי הגליון


  1. הגדרת רד"מ אייזנשטיין בראש ספרו על הנושא, הובא להלן 'מקורות'.
  2. קישורים למידע על וולף היידנהיים: ויקיפדיה, המכלול.
  3. קישורים למידע על דב מאיר אייזנשטיין: ויקיפדיה, המכלול.
מעבר לתחילת הדף