שו"ת מהרי"ט/א/קא

שו"ת מהרי"ט ‏ א קא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה שאלתם ממני קצינים וגבירים היושבים על המשפט באלמנה שמסרה אחרי מות בעלה נכסים ביד ראובן ואמרה שהם מנכסי עזבון בעלה ועתה באים בני המת ותובעים מראובן בב"ד שיתן להם נכסי אביהן כי האלמנה יש לה כפלים מכתובת' והאלמנה תובעת מראובן שיתן לה הנכסים כמו שנתנתם לו שהיא החזיק' ותפסה כל הנכסים שנשארו ברשותה למזונותיה כדין אלמנה שתפסה אפי' ככר של זהב ושאלתם אם הדין נותן שיחזיר לאלמנה שקבלם ממנה ועוד אם תהא נאמנת לומר שתפסה במגו שהיתה יכולה שתאמר שלי הם הנכסים ומה שאמרתי מנכסי בעלי שלא להשביע את עצמי.

תשובה מכיון שהוציאה הנכסים מתחת ידה ואמרה לנפקד נכסי בעלי הם שוב אינה נאמנת לומר שלי הם דלא אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו כשהנכסים בידו שלא יצאו מתחת ידו דלא קפיד דאי תבעי מיניה מצי למימר החזרתי או נאנסו אבל כשמסר' לאחר קפיד טובא ואין אדם עשוי לשקר בכך שמא יתבעום ממנו אח"כ ולא יהיה לו טענה להשיב ועוד שמא ימות ויתנם הלה לאחר כהודאת פיו וגדולה מזו אמרו בפרק זה בורר הרי שבא ואמר אני ראיתי את אביכם שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלונ' הם של מעשר שני הם בבית לא אמר כלום בשדה דבריו קיימים כללו של דבר כתב שם הנמוקי יוסף דלא חיישינן התם דשלא להשביע את עצמו אמר כן כיון שהראם לו והניחם במקום שיכול ליטלם נראה שהוא נאמן בעיניו ודברי אמת מסר לו כל שכן כשמסר' לאחר ויצאו מתחת ידו לגמרי הילכך בנדון דידן אלמנה זו לא היתה נאמנת שתחזור בה לומר שלי ועל מה שהיא רוצה שיחזרו לה שתהיה תפוסה בהם לצורך מזונותיה הדין עם היתומים היורשים שכל שהנכסים עכשיו הם ביד שליש נכסי בחזקת יתמי קיימי ולאו כל הימנה שתאמר עכשיו למזונותי תפסתים שאף על פי שהיו תחת ידה משמת בעלה אין זו תפיסה כל שלא תפסה בפירוש לשם כך ועשתה בהם קנין המועיל כמו שכתב הריב"ש בתשובה ואחר שיצא נכסים מתחת ידה אינה נאמנת לומר למזונותי תפסתי וראיה מדאמרינן בפ' הכותב ההיא אתתא דאפקידו גבה מלוגא דשטרי וכו' אתו יורשים קתבעו ליה מינה אמר' להו מחיים תפיסנא אתו לקמי' דר"נ אמר לה אית לך סהדי דתפסנינהו מחיים ואי לא הוי לה תפיסה דלאחר מיתה ופרש"י כי אמרינן תפיסה מחיים כגון שראוהו קרוב למות ותפס מטלטלי' לשם חובו ולא היו פקדון בידו ע"כ אלמא כל שלא כוונה לשם תפיסה אע"פ שהיו בידה לא זכתה ואף זו אפשר שכשהיו הנכסים תחת ידה לא כוונה לתפוס ולהחזיק בהם בתורת מזונותיה כי כמה נשים אינם מקפידות על כך או שאינ' בקיאו' בהלכ' ועוד נראה דאשה זו שיש לה כפלים מכתובתה יש מן הגדולים שאמרו שמוציאין מידה שלא אמרו מה שתפסה תפסה אלא כשגבתה פחות מכתובתה שסופה לישבע לבסוף כדכתב ריצב"א להר' שמעון אחיו וז"ל ואע"פ שאני מפקפק בראייתו שלא נאמרו בירו' אותם הדברים מכיון שהיא צריכה לישבע בסוף אלא לענין חזי מה בידיך דכיון דאמרינן מה שתפסה תפס' למאי נפקא מינה דא"ל חזי מה בידיך מי לא מהמנינן לה תשבע בסוף ולא תשבע בתחילה דקיימא לן כחנן בפרק שני דייני גזירות אבל על עיקר התפיסה נראה לי שתפסה יותר כמו פחות ובמ"א כתבתיה ומדברי רבינו מאיר משמע שרוצה להסכים לדברי הריצב"א כדהביא הרא"ש ז"ל וכיון דפלוגתא היא מסתמא לא מפקינן מינה ויהבינן ליה הנלע"ד כתבתי הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף