פסקי תשובה/צט
|
< הקודם · הבא > |
פסקי תשובה (פיעטרקאווסקי) - חלק א - סימן צט
נשאלתי מרקחת אתרוג שאוכלין אחר חג הסוכות, אם צריך לברך שהחיינו בשעת אכילה, הואיל שמברך שהחיינו בשעת נטילת לולב, על ד' מינים, אם יוצאין במה שמברך בשעת המצוה, או לא, כיון שצריך לברך בשעת אכילה דוקא ובסוכות בירך על המצוה, ונסתפקו בזה הלומדים:
נראה לפי מה דקיי"ל דאם בירך שהחיינו בשעת ראיה, אי"צ לברך בשעת אכילה, ה"נ כיון שבירך ברכת שהחיינו על האתרוג בשעת נטילתו למצוה חל הברכה גם על הראיה, וכעין שכתבו הפוסקים ליקח פרי חדשה לאכילה לגבי קידוש ליל ב' דראש השנה, והזמן נקט לקידוש ויוצא בו ברכת פרי החדשה*). גלל כן ברור בעיני דלא יברך עוד אח"כ בשעת אכילת האתרוג ברכת שהחיינו. (שו"ת מהר"י אשכנזי להגה"צ מ' יואל אשכנזי ז"ל מזלאטשוב או"ח סי' ט'):
*) לענ"ד יש לגמגם בזה דשא"ה שמתכוין בפירוש להוציא בברכתו גם ברכת שהחיינו שעל הראיה, משא"כ בנ"ד שאינו עולה על דעת המברכים שהחיינו על ד' מינים שיכוונו בברכתם גם על הראיה, ובפרט למנהגנו שלא לברך שהחיינו על הראיה כי אם על האכילה:
יעי' בתשובת חות יאיר (סימן ע) שכתב דמי שנעשה בן שבעים שנה יברך שהחיינו, וגם הסעודה שעושה הוי סעודת מצוה, ובפרי מגדים או"ח (סי' תמ"ד במ"ז סק"ט) הניח דבריו בצ"ע במ"ש שמברך שהחיינו: