מצודת דוד/משלי/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:24, 17 בספטמבר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png משלי TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

מענה. רך הכועס על מי והוא משיב לו מענה רך בזה משיב חמתו מעליו אבל אם ישיב דבר המתעב תעלה את האף להתגבר יותר:

ב[עריכה]

תיטיב דעת. תתקן את הדעת כי אף אמרי דעת ידבר בתקון נמרץ ובמלות קצרות אבל פי כסילים אף דברי אולת ירבו באמרים כמעיין הנובע:

ג[עריכה]

בכל מקום. אף אם יסיתו במסתרים מ"מ צופות עיני ה' לראות מעשה הרעים והטובים ולא נכחד ממנו:

ד[עריכה]

מרפא לשון. מי שלשונו רפויה ולא ידבר קשות ורק ידבר רכות היא לו לעץ המגדל חיים אבל המעקם בלשונו לדבר קשות בא שבר ברצונו כי לא יקובל דבריו ולא ימולא רצונו:

ה[עריכה]

ינאץ. ימאס את המוסר וממאן לקבלו:

ושומר. השומר בלבו את החכמה יתחכם בסופו:

ו[עריכה]

חוסן רב. מחוזק הוא מאד ולא יחרב:

ובתבואות. בעת בוא בו הרשע נשחת הבית ההוא:

ז[עריכה]

יזרו דעת. המה מפזרים את הדעת ללמד לכל:

לא כן. ר"ל לא כן יחפצו ללמוד כאשר החכמים חפצים ללמד:

ח[עריכה]

תועבת ה'. כשעדיין לא שבו מרשעים ולא התפללו על המחילה:

ותפלת ישרים. השואלים מחילה בעת הבאת הזבח התפלה ההיא היא לרצון לה':

ט[עריכה]

דרך רשע. ההולך לעשות רשע ועם שלא עשאה:

ומרדף. הרודף לעשות צדקה אף אם נאנס ולא עשאה מ"מ יאהב לה':

י[עריכה]

מוסר רע. יסורים רעים מוכנים לעוזב אורח הנכונה והראוי:

יא[עריכה]

שאול. הקבר והגיהנם המה נגד ה' ויודע כל אשר בהם ומכ"ש שיודע הוא כל מחשבות לבות בני אדם:

יב[עריכה]

לא יאהב. בעבור שלא יאהב בתוכחה לזה לא ילך אל חכמים מפחדו פן יוכיחנו:

יג[עריכה]

לב שמח. שמחת הלב תיטיב מאור הפנים וזהרו ובעבור עצבת לב נשברה הרוח וישפל בעיני עצמו:

יד[עריכה]

יבקש דעת. יחזר אחר הדעת ללמדה:

ירעה. יעשה את האולת לריע וחבר להיות רגיל עמה:

טו[עריכה]

כל ימי עני רעים. עם כי מצוי לו די מחסורו כי יתקנא בעשירי העם ורעה עינו בשלהם אבל מי שיש לו לב טוב לבל ירע עינו בזולתו ישמח בחלקו וימיו נדמים לו תמיד כימי משתה ושמחה:

טז[עריכה]

טוב מעט. יותר טוב מעט הון הבא ביראת ה' וביושר:

מאוצר רב. ובו מהומת קול בני אדם צועקים על העושק אשר בו:

יז[עריכה]

ארוחת. סעודה של ירק במקום שאוהבין אותו טובה יותר מסעודת שור הפטם על האבוס ובמקום ששונאין אותו:

יח[עריכה]

איש חמה. מי שדרכו לכעוס יגרה מריבה עם בני אדם אבל המאריך אף ואינו ממהר לכעוס ישקיט בזה את המריבה:

יט[עריכה]

דרך עצל. במקום אשר ידרוך העצל ידמה לו כאלו גדר של קוצים לפניו ומעכבו ללכת כי לגודל העצלות ימצא מניעות לכל מעשיו אבל אורח ישרים הוא להם דרך סלולה וכבושה כי ימצא צדדים לבטל המניעות:

כ[עריכה]

ישמח אב. בראותו אותו במושב החכמים:

בוזה אמו. כי דרך נשים לגעגע על בניהן ולמנוע מהם שבט מוסר והבריות מבזין אותם לומר ארור שזה גדל:

כא[עריכה]

אולת. כאשר יעשה חסר לב אולת יחשב בעיניו לשמחה:

ואיש תבונה. ישמח כאשר ילך בדרך הישר:

כב[עריכה]

הפר. מחשבות האדם יופר ויבוטל כשלא יועץ עצמו עם יועצים להמתיק סוד אבל ע"י הרבה יועצים תקום המחשבה:

כג[עריכה]

שמחה. כל איש ישמח באמרי פיו כי יומתק לו עצת נפשו אבל דבר בעתו מה מאוד הוא טוב ור"ל אף אם לא יהיה עצת נפשו בהשכל ואף אם הצליח בהעצה ההיא בדבר כיוצא בו מ"מ אין כל העתים שוות ואולי היועצים יגלו אזנו לאמר לא עת עתה לעשות כזאת:

כד[עריכה]

אורח. שמורה אורח חיים לנפש המשכיל ללכת למעלה אז תשוב אל אלהים למען תסיר הנפש מלרדת אז אל שאול מטה והוא הגיהנם אבל תשוב אל מקורה אשר חוצבה ממנו:

כה[עריכה]

ויצב. במקומו יעמיד גבול אלמנה אם כי תשש כוחה וחלפה עזרתה:

כו[עריכה]

מחשבות רע. המדבר רכות ומחשבותיו לרעה:

וטהורים. ראוים אמרי נועם להיות טהורים מבלי תערובות מחשבה רעה:

כז[עריכה]

עוכר וגו'. הבוצע בצע להרבות לו ישחית ביתו כי בא זה ואיבד את זה אבל השונא אף מתנות כי ישען בה' אז המקום יתן לו עוד חיים מה שאין ביד אדם לתת:

כח[עריכה]

יהגה. טרם יענה יחשוב בלבו מה יענה וע"כ דבריו מעטים אבל פי רשעים ירבה לדבר רעות כמעיין הנובע כי ידבר כל העולה על רוחו ואינו חושש:

כט[עריכה]

רחוק וגו'. מלשמוע את תפלתם:

ל[עריכה]

מאור עינים. הארת עינים בדבר המסופק ישמח לב כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות:

שמועה טובה. בדבר חדושי התורה:

לא[עריכה]

אוזן שומעת. אוזן אשר תשמע התוכחה המביאה חיים סופה תהיה כרוך אחר החכמה ותלין בקרב חכמים לשמוע דבר חכמה:

לב[עריכה]

פורע. המבטל את המוסר הוא מואס נפשו כי מה ראה שאינו חושש בתקנתה:

קונה לב. יקנה בזה לב חדש ומשכיל:

לג[עריכה]

מוסר חכמה. היראה תחשב למוסר להאזין חכמה וא"כ היראה היא סבה לחכמה וקודמת לה וכן לפני כבוד על כרחך היה הענוה כי הענוה היא סבה להביא את הכבוד א"כ היא לפניו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף