רש"י/תענית/כה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:03, 2 ביוני 2021 מאת Sije (שיחה | תרומות) (הערות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png א

משום כיסופא. שהיו שכינותיה אופות עיסה לכבוד שבת והיא אינה עושה כלום:

אגנא. עריבה:

מסא. עתר שמוציאין בו הלחם מרדה פאלי"א בלע"ז ומרדה ומסא חדא מילתא היא[1]:

תנא אף היא להביא מרדה נכנסה. פל"א בלע"ז על שם שרודין בה פת מן התנור שלא היתה שואלת מפני שרגילה בניסין:

חזיא. דביתהו בחלמא:

מישקל לא שקלי. בתר דיהבי:

כל היכא דתני בי שמשי היינו ערב שבת לא שמעתי טעם:

במנא דחלא. בכלי שיש בו החומץ ושמתי החומץ בנר ויכבה הנר:

עד שנטלו ממנו אור להבדלה. הדליק ממנו נר אחר ליהנות בו ונר של מעשה נסים כיבה כי היכי דעבד רב יהודה (לעיל דף כד:) בחלא דהוה סמידא:

קא מפסדי לן. שדות:

דובים. וזאבים[2] בשדות[3]:

ולא מטו כשורי. אין הקורות מגיעות מכותל לכותל:

איכו נימטו כשוריך. יאריכו הקורות:

סניפין היו. הקורות של חליות היו במעשה נס נדבקו להן חתיכות קטנות לאורכן:

ר"א בן פדת. אמורא היה והוא הנקרא מרא דארעא דא"י במסכת נדה (דף כ:) בעל הוראות היה והוא שימש רבי יוחנן אחרי מות ריש לקיש והיה דחוק ועני:

עבד מילתא. הקיז דם:

ברא דתומא. בן השום צלע של שום:

חלש ליביה. נתעלפה:

צוציתא. ניצוץ:

מאפותיה. ממצחו:

כולי האי ואפשר. בתמיה כולי האי עבדת ואכתי הך ספיקא דלמא לא מיתרמינא בשעתא דמזוני:

דחיי נפישא או דחיינא. ימי חיי שחייתי כבר הם רבים ממה שאני עתיד לחיות:

אמר דחיית. מה שכבר חיית מרובים ממה שאתה עתיד לחיות והיינו דקא בכי כי אמר שכינה הכי והאי דחייך משום י"ג נהרוותא לרחוץ בהן ולטייל בהן מזה לזה:

אי הכי לא בעינא. דתיחרביה לעלמא:

ותו לא. וכי אין אתה נותן לי דברים אחרים:

א"ל ולחברך מאי קא יהבינא. אנא מגברא דלית ליה בעינא לא גריס בספר רבי ובספר שלי כתוב:

באסקטולא אפותאי. היינו צוציתא דנפק מיניה שמדביק אצבע צרדא עם הגודל ומכה בצפורן האצבע:

איגרו בך גירי. כלומר הכיתי בחיצי לחדווה בעלמא אמר כן:

הא אנא והא בר ליואי. הוא איש אחד ואני איש אחד הוא עדיף מינאי:

דתברי. שוברים:

שיבא מטר בשבילנו. מקבלים אתם עליכם ומסכימין לדעת אחד:

כמה עזין. דלא כסין מצבורא:

לוי אחוי קידה. נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה:

הא והא גרמא ליה. החטא גרם לו שנצלע בקידה:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. חדא מילתא היא. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור מרדה. פליא בלע"ז על שם שרודין בה פת מן התנור. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור תנא אף היא להביא מרדה נכנסה. שלא היתה שואלת כו' כצ"ל (הגהות הב"ח).
  2. ברש"י שבעין יעקב הגירסא זאבים (בלי ו'), והיינו שרש"י מפרש שמה שכתבה הגמרא "דובי" אין הכוונה דובים אלא זאבים, וכתרגומו של "בנימין זאב יטרף". ועי' רש"י סוטה מט. ד"ה אנשי מעשה, שכתב "ולעיזים להביא זאבים בקרניהם". (קונטרס העקוב למישור בהקדמה).
  3. בס"א ליתא "בשדות". (קונטרס העקוב למישור).