שו"ת הרשב"א/ד/יט

שו"ת הרשב"א ‏ ד יט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סרקוסטה. עוד שאלת: ראובן נתחייב ע"פ ב"ד לפרוע לשמעון מנה. וקבעו לו זמן לפרוע, ונכתב בספר הזכרונו' של ב"ד. ואחר זמן, תבעו בב"ד. וטען ראובן: שיש לו על שמעון כנגד אותו מנה, לפי שגבה ממנו רבית קצוצה. מי אמרינן: שיהא נאמן, מגו דאי בעי אמר: פרעתי. או"ד [= או דילמא]: כיון דמתחילה לא טען כן בב"ד, אלא שטען: השבע וטול, וקבעו לו זמן ב"ד לפרוע, שוב לא יהא נאמן לחזור ולטעון.

תשובה: מסתברא: אינו נאמן, דחזקה אילו לא היה חייב, מחמת שיש לו בידו כנגדן, לא היה מקבל עליו לפרוע בכח ב"ד. ובאותה שעה היה טוען. ואף על גב דאית ליה השתא מגו. ומגו במקום חזקה כזו, לא אמרינן. דחזקה אלימתא היא. ואף על גב דבעיא היא (בריש פ"ק דבתרא ד'): אי אמרי': מה לי לשקר, במקום חזקה, או לא, ולא איפשיט'. מסתברא: דחזקה דהכא עדיפא ואלימא. דהא חזקה כגון זו מרעא שטרא. שהרי שנינו (בכתובות פרק שני דייני גזרות ק"ו ע"א): המוציא שטר חוב על חבירו, והלה הוציא שמכר לו את השדה. אדמון אומר: אילו חייב הייתי לך, היה לך ליפרע את שלך כשמכרת לי את השדה (יתר). וחכ"א: זה היה פקח שמכר לו את הקרקע, מפני שהוא יכול למשכנו עליו. ואמרי' עלה בגמרא (כתובות ק"י): באתרא דיהבין זוזי והדר כתבין שטרא, כולי עלמא לא פליגי: דמצי אמר ליה: היה לך לפרע את שלך. אלמא: במקום חזקה זו מרעינן שטרא, דחזקא אלימתא היא. והילכך: אפי' מגו נמי במקום חזקה זו, לא אמרינן. וכ"ש שטענתו גרועה, דמשויה נפשיה רשע. שאחד המלוה ואחד הלוה עוברין בלא תעשה.< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.