ערך/יש בו דעת להישאל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:23, 11 במאי 2021 מאת סיני ועוקר הרים (שיחה | תרומות) (סיני ועוקר הרים העביר את הדף ערך/יש בו דעת לשאול לשם ערך/יש בו דעת להישאל: תקני יותר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png יש בו דעת להישאל

ספק טומאה ברשות היחיד שספקו טמא אינו אלא באופן שיש בנדון דעת וניתן לשאול אותו על פרטי המקרה.

קטן[עריכה]

במשנה בטהרות (פ"ג מ"ו) מבואר שקטן לגבי טומאה חשיב אין בו דעת לשאול.

בסוטה[עריכה]

הרמב"ם (סוטה פ"א ה"ו) כתב שיכול לקנאות על קטן בן תשע. וכן כתב להלן (פ"ב ה"ד) שיכול לקנאות לקטנה שהשיאה אביה. וכתב השב שמעתתא (שמעתא א פט"ז) שמכל מקום אם מקנה לקטנה מקטן אינה נאסרת על בעלה, שהרי מה שנאסרת סוטה על בעלה הוא מדין ספק טומאה ברשות היחיד, והדין הוא שספק טומאה במקום שאין בו דעת לישאל טהור.

מעבר לתחילת הדף