חתם סופר/בבא בתרא/כה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:45, 22 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דאריב"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו. עמ"ש תוס' ד"ה וצבא וכו' וריצב"א אומר וכו' הי' במזרח בית ק"ק עכ"ל ונתעורר בתי"ט במ"ש תוס' מנחו' צ"ח ריש ע"ב ע"ש. והנה פ"ק דמגילה יו"ד ע"ב אמר ר' לוי מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המדה. ומייתי עלה תנ"ה ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח ע"ש והנה המסורת אינינו אלא שמקומו אינו מן המדה אבל שיהי' עומד באמצע ויש לו עשר אמות לכל רוח מכוון זה אינינו במסורת אלא הך בריתא דתנ"ה ס"ל שכינה בכל מקום ומסתמא העמידוהו באמצע ויש לו עשר מכוון בכל רוח ועפ"י אותה בריתא כ' תוס' במנחו' צ"ח ע"ב הנ"ל דבדי' בולטי' ונראי' בחוץ הי' ע"ד נס ויאריכו הבדי' אבל אה"נ למ"ד שכינה במערב מסתמא העמידוהו בקצה כותל המערבי והי' לו עשרי' אמות לפניו ויש נס יותר ויותר בהארכת הבדי'. וזהו דעת הרמב"ם פ"ד מבית הבחירה בנתקשה בו תי"ט. אמנם ריצב"א בשמעתין כ' דאין להוכיח מכאן דלמא שכינה במזרח ועמד הארון בקצה המזרח ולא הי' נס כלל בהארכת הבדי' והי' לו עשרי' אמה מצד מערב כי לכ"ע מקום ארון אינו מן המדה כמסורת בידינו. ומ"ש תוס' כדכתי' ונועדתי לך שם פי' מהריעב"ץ בלח"ש פ"ה דיומא דרוצה לחזק הדיעה ששכינה במזרח. שהרי עכ"פ הכרובי' עמדו במזרח הכפורת על פני הארון והשכינה נועד שם בין שני הכרובי' ש"מ מזרח חשוב אלו דבריו שם. ומ"מ אין כאן סתירה ומחלוקו':

וצבא השמי' לך משתחוי' יש להסביר עפ"י מ"ש המחקרי' כי הגלגלי' נבראו בתשוקה עצומה להאיר ולהטיב לבני עולם למשול ביום ובלילה ולהאיר על הארץ ועי"ז תשוקה זו הם מתגלגלי' להאיר בכל צד וכשרואי' שע"י שמאירי' בצד זה מתחשך בצד אחר רצים בתנועתם להאיר גם שם ועד"ז מתגלגלי' והולכי' לעולם ולהיות כי לפי דעת חז"ל אמצע נקודת העולם הוא מקום ידוע אבן שתי' שממנה הושתת כל העולם ומטפה זו נתפשט ונתרחב הכדור לכל צד עד שאמר הקב"ה די אבל לעולם הנקודה הלז הוא האמצע וא"כ כשמגיע גלגל היומי לעומת נקודה והרי היא מאירה לכל צד ופינה שסביבותי' בכל האפשר שוב לא הי' להם להתגלגל יותר וכבר נתמלאה כל תאותם באמצע היום כשהחמה למעלה מראש אותה הנקודה ועל מה תתגלגל עוד אלא עכשיו שנתמלאו תשוקתם רצים מהר להשתחוות למערב נגד שכינה שהיא במערב ומשהגיעו להשתחות לקונם ית"ש שוב יצאו ממרכז האמצעי ואין אורם בכל המקומו' שוב חזרו לתשוקתם הראשונה להאיר לכל פאת הכדור והבן זה:

כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחוריו. פירוש כי תנועת כל הגלגלי' ממערב למזרח תנועה וסיבוב מעט. ואמנם גלגל היום נושא כל הגלגלי' ביחד בכל יום ממזרח למערב וא"כ נראו הגלגלים והככבי' כולם כמשתחוים למזרח ואחוריהם למערב וחוזרי' לאחוריהם ע"י גלגל היום ובחזירתם משתחוי' וחוזרי' ומשתחוי' כל גלגל וגלגל לעומת המזרח והוא ממש כמשל עבד הנוטל פרס מרבו ויוצא לאחוריו ומשתחוה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף