חתם סופר/חולין/קלח/ב

חתם סופר חולין קלח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שילוח הקן וכו' חומר בכיסוי הדם. הקשו תוס' דה"ל למתני נוהג בזכרים ונקבות עיין יפה בס' תורת חיים. והו"מ למיתני' גיד הנשה נוהג בבהמה חי' ולא בעוף. וכיסוי הדם נוהג בחי' ועוף ולא בבהמה. אותו ואת בנו והזרוע ולחיים נוהג בבהמה ולא בחי' ועוף וכן בב"ח. ונוהג בעוף ולא בבהמה. וראשית הגז רק ברחלות:

ר' אבין ור' מיישא וכו' צ"ע ממ"ש תוס' ר"פ ג"ה דעכ"פ צריך להיות א' דוקא ואז מתני' כולהו אגב חד משום דכבר תני בכל הני אחריני ואי לאו דהוה תני כן בכל הני מתנייתא הכא לא הוה תני תני תרתי אגב חדא ואי לאו דהוה נמי חד באותה משנה דוקא לא הוה תני כל המשנה שלא לצורך אגב אחריני דהרי לא תנן בר"פ כל הבשר כן אע"כ כמ"ש תוס' שם וש"ס דהכא צ"ע ועיין בחידושינו ר"פ כל הבשר:

כל היכי דתנן בחולין ובמוקדשים מפירש"י משמע דכל דתנן דינא דחולין וכולל גם המשניות דתנן בהם אבל לא במוקדשים וכמ"ש מהרש"א. וכן מוכרח לפמ"ש תוס' כתובות ח' ע"א סוף ד"ה שהכל וכו' דבפחות משלשה לא שייך לשון כולהי והכא קאמר כל היכי דתני וכו' משמע טפי משנים:

אלא להביאו לגזבר עיין פי' הקונטרס שבתוס' וכן נראה לכאורה דהיכן מצינו שמי שלא נדר רק מוציא הקדש בשדה שמחוייב להביאו לגזבר כל אבידת אחיך ולא הקדש. אלא שמחוייב להציל מתקלת רבים אחרים שיבואו אחריו ולא יכירו שהוא הקדש ויבואו להנות ממנו ע"כ מצוה להביאו לגזבר משום תקלה ואין זה כמו שלח לתקלה בעלמא שהתקלה באה ע"י המשלח אלא הכא הוא לסלק התקלה. וא"ש נמי דאמר רבינא לפיכך וכו' דלא נימא פשיטא היינו הך אלא משום דהא ובערת הרע נמי אינו מצוה בשום מקום כיון שעדיין לא נגמר דינו. אלא להסיר תקלת המזיק עוף ההורג נפשות וש"ס מיירי מתקלת מכשול עבירה ורבינא מוסיף תקלת מכשול היזק גוף. וכן מוכרח מדאמר רבינא שהרג הנפש ולא אמר סתם עוף הנסקל וכולל גם רובע ונרבע אע"כ בהא לא אמר אלא במזיק רבים ולהתוס' ק' מנ"ל לרבינא למילף מהכא עוף שהרג הנפש דלמא באמת הכא הטעם משום שלח לתקלה דבר האסור בהנאה משא"כ בעוף שלא נגמר דינו ולא נאסר בהנאה אע"כ כמ"ש ע"ד פירש"י:

ובחי' ר"ן מייתי ק' בשם י"מ ליתי עשה ול"ת ולדחי עשה דובערת הרע מקרבך ותמה הר"ן על קושייתם. ולפע"ד ק' צריכא לפנים דוודאי אי הוה אמרינן שלא יזדקק כלל ליקח הבנים ולא יקיים עשה ול"ת כדי שלא יעבור על ובערת הרע לא הוה ק' מידי קושייתם. אבל איך נאמר קום ועבור על ל"ת ועשה וקח הבנים והבא האם לב"ד מהיכי תיתי נאמר כן. על זה תירצו ונ"ל כוונתם כיון דע"כ מתחייב לבער הרע א"כ ליתא בשלח תשלח וכל שישנו בשלח תשלח ישנו בלא תקח וכל שאינו בשלח תשלח ליתני' בלא תקח ואין כאן לא לאו ולא עשה. וזה לא שייך אלא בעשה המוטלת על עוף זה דוקא להביאו לב"ד או לגזבר ע"כ ליתא בשלח ולא בלא תקח אבל עשה שאין על העוף כגון לטהר מצורע לא שייך זה והבן. ומדברים אלו מוכח דלא כחו"י סי' ס"ז די"ל אפי' אינו רוצה בבנים מחוייב לשלח האם ובחי' ר"ן כאן מבואר דליתא ע"ש:

לקיומא בי' ובערת הרע מה שק' מכאן אה"ה פ"י מנזקי ממון הל' ז' כתבתי לקמן ק"מ ע"א:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף