חתם סופר/חולין/כ/א

חתם סופר חולין כ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

<מהדורה תנינא> א"ר ינאי יקבלו הרובים את תשובתם. דקדק לומר הרובים י"ל כך דלהי"מ דפירש"י דשן וצפורן תלוש קאמר. היה להם הכרח דאי במחובר א"כ מאי קאמר הא בהדי' קתני לה והשניים והצפורן, הא אפשר לפרש טעם שניהם מפני שהם חונקין וכמו שצריכים לפרש כן לרבא לעיל י"ו ע"ב ובתו' שם ד"ה תלוש בסוף הדבור וא"כ לא שייך לומר בהדי' קתני לה, משו"ה מפרשי לה אשן וצפורן תלוש, אלא דלפ"ז לק"מ קו' ר' ינאי דאיכא למימר דבאמת אתי למעוטי מחובר וזה לא תני בהדי', אך ר' ינאי הקשה כן להרובים הנערים בני ר"ח ור"ח מכשיר שחיטה במחובר כדלעיל ט"ו ע"ב ע"ש וגם בזה מיושב שיטת הרא"ם הנ"ל לולי שפי' כן לשיטת רש"י בחומש ורש"י לא ס"ל כי"מ הנ"ל.

למעוטי שן וצפרן גי' ר"ח שברשב"א סכין וצפרן כשר בשחיטה סכין תלוש וכשר במליקה צפורן מחובר, והשתא לק"מ כיון דלא הוה מליקה כלל איך תנן פסול במליקה דהא לא הוה מליקה כלל, די"ל איידי דתנא פסול בשחיטה והתם שחיטה פסולה הא דהוי' כיון דאינו מפורש אלא דרשה רחוקה דיליף רבי מויקח המאכלת ור"ח קרי ליה וי"ו אאפותא ויצדק שפיר פסול בשחיטה איידי נקט נמי פסול במליקה, כמו ברישא מלקמן הצוואר מליקתו פסולה אע"ג דלא הוה מליקה כלל מ"מ נקט כן איידי דשחט מן העורף דלא הוה רק שחיטה פסולה שהרי לא קבע רחמנא מקום לשחיטה וליכא רק שחיטה פסולה וה"נ נקט איידי, ואמנם כל זה לגי' ר"ח דבבא דכשר במליקה צריכה למעוטי צפרן מחובר נקט לישנא פסול במליקה איידי דבבא דפסול בשחיטה, אבל לרש"י דלא גרס סכין אי ס"ד דשן וצפרן תלוש קאמר הוה בבא דפסול בשחיטה משנה שאינה צריכה רק איידי דפסול במליקה וא"כ ק' שפיר איך שייך פסול במליקה הא לא הוה מליקה כלל, וליכא למימר איידי דהא הך גופה משנה שאינה צריכה היא ועיי' רשב"א וק"ל:

ומאי זו היא מצותה אף זו היא מצותה, עיין במשנה זבחים ס"ח ע"א מלק בסכין פירש"י לאו שחיטה היא מפני שהוא מחליד מפני שהיא דורס, וי"ל ממ"נ אי לא החזיר סי' אחורי עורף ולא חתך נמי רוב בשר א"כ ע"כ תחליד הסכין תחת הבשר ואי החזיר סי' ע"כ ס"ל דדרך מליקה כך הוא והיינו כבני ר"ח וא"כ לדדהו ע"כ קוצץ ויורד כמסקנא דשמעתין וה"ל או מחליד או דורס, אמנם למ"ש לעיל ביישוב דברי הרא"ם אין זה מוכרח וק"ל:

אמנם לקמן בשמעתין דפלוגתי' דמחליד ודורס עדיין לא אסיק אדעתי' דחותך מפרקת בלא רוב בשר הוצרך לדחוק בענין מחליד וכמ"ש תוס' ד"ה מפני שהוא מחליד עיי' וק"ל.

והא תני רמי בר יחזקאל אין עיקור סימן בעוף ולא מצי למימר כל הכשר בשחיטה דהיינו עיקור בעוף כשר נמי במליקה, דאיפכא ה"ל למימר כל הכשר במליקה דהיינו עיקור כשר נמי בשחיטה דיותר פשוט להתיר עיקור במליקה מלהתירו בשחיטה וא"כ איך תלה היתר מליקה בשחיטה ותלי תני' בדלא תני':

אמנם נ"ל דכל זה לר"א ברי' דרבא דס"ל דלמ"ד יש שחיטה לעוף מה"ת יש עיקור, אבל למסקנא דרב אשי דאדרבא אי יש שחיטה לעוף מה"ת יש לומר כי כך נאמרה ההלכה, א"כ שפיר י"ל דמסברא חצונה ה"א יש עיקור במליקה כמו בשחיטת בהמה וכדלקמן בש"ס כ' ע"ב דחמרי' אי מה להלן בבהמה רוב שנים וכו' א"כ ה"נ ה"א דיש עיקור קמ"ל שמואל כל הכשר לשחיטת עוף דהיינו עיקור שכך נאמר ההלכה כשר נמי בעיקור ולא נילף לפסול מבהמה, וא"ש שיטת הפוסקי' לעיל בסוגי' דהגרמא כלישנא בתרא דר' אסי דפליגי בהגרי' שליש ושחט ב' שליש והלכה כריבר"י דמכשר, וה.רשב"א הקשה משמעתין דר"פ מוקי בהגרי' שליש ושחט שני שליש לאיסור. והא"ש דודאי ר"פ לא הי' לו אוקמתא אחרת בהא דכל הכשר בשחיטה וכו' אבל למסקנא בטלה לי' אוקמתא דר"פ וכנ"ל:

ויש לזה קצת סיוע ממה דנדחק הש"ס במסקנא ההוא פליגא והו"מ לשינויי דמעיקור לא מיירי שמואל אלא ממקום הכשר לשחיטה לאפוקי שיפוי ראשו ולא מיירי מסי' עקורים והרשב"א הרגיש בק' זו ולפי הנ"ל ניחא דס"ל להש"ס כיון דהלכתא כלישנא בתרא דהגרי' שלי' כשר א"כ לא קיי"ל כתי' של ר"פ אלא כמסקנת רב אשי דלמ"ד יש שחיטה כך נאמרה ההלכה ותלי הכשר עיקור דמליקה בהכשר עיקור דשחיטה ופריך שפיר, אלא שהלשון דמסיים שם לקמן הא פסול פסול אינו מדוקדק שפיר לפ"ז דהא עיקור הק' מכל הכשר כשר וק"ל.

אין עיקור סי' בעוף, הקשו התלמידים א"כ לעיל לימא דמתני' כשר במליקה פסול בשחיטה היינו עיקור סי' והיינו לרבא בר קיסי, וי"ל דלא שייך בזה ההיפוך כשר בשחיטה פסול במליקה, דאע"ג דאיכא למימר איידי מ"מ עכ"פ צריך שיהי' הדבר אמת אלא שהמשנה אינה צריכה על זה נאמר דנקיט חדא איידי אידך אבל הכא לענין עיקור לא שייך כלל לומר כשר בשחיטה פסול במליקה וק"ל:

לא אמרן אלא למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה, העלו בתוס' דלהך מ"ד הא דכתיב נבלה וטרפה לא יאכלו הכהנים משום טרפה נקטו אבל נבלה לא הוה, ולפ"ז לא הותרה נבלה כלל לכהנים יותר מלישראלים. ולפ"ז צ"ע לקמן ק"כ ע"א ר"ל דריש הנפש לרבות השותה ועביד הש"ס צריכותא ופריך נבלה נמי אשתרי מליקה וכו' ולפי הנ"ל מאי קושיין הא שמעתה לריש לקיש אזלא דאית לי' בנזיר כ"ט ע"א אין שחיטה לעוף מה"ת ע"ש ולא אשתרי נבלה בעוף כלל, ולקמן ג"כ מבואר בתוס' ד"ה חלב וכו' דלריה"ג אתי' נפש לשום דרשא נמצא עקור ק' הש"ס שם לריש לקיש מרא דשמעתא דהנפש וא"כ ק' כנ"ל ולפמ"ש לעיל לקיים דברי הרא"ם די"ל אף מחזיר סי'. אחורי עורף ואפ"ה מוליך ומבי' כשר ויש לומר נמי ריש לקיש ס"ל כר"ח דמחובר כשר לשחיטה, וא"כ אין הכרח מנזיר דס"ל אין שחיטה לעוף מה"ת די"ל הכהן יחזור הסי' אחורי עורף ויוליך ויביא וישחוט בציפורן ודברים אלו מבוארים לקמן כ"ח ע"א בתו' ד"ה רבי היא וכו' ע"ש ועדיין צ"ע.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף